בדיקות סקר לסרטן לבלב הן בטוחות ויעילות במטופלים מסוימים בסיכון גבוה לממאירות עקב נטייה גנטית, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Gastroenterology.
בדיקות סקר של מטופלים בסיכון גבוה הובילו לזיהוי נגעים בסיכון גבוה ב-0.8% מהנבדקים, שיעור נמוך יותר מהמתואר בספרות הרפואית, העומד על כ-3%.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סרטן לבלב הינה הממאירות השלישית בשכיחותה כגורם לתמותה עקב סרטן בארצות הברית, וצפויה להפוך לממאירות השנייה בשכיחותה כגורם לתמותה עד שנת 2030. כ-15-20% מהחולים מועמדים לניתוח בעת האבחנה, כאשר שיעורי ההישנות נמוכים מ-10%.
מדגם המחקר כלל משתתפים בגילאי 18 שנים ומעלה עם לפחות אחד מהבאים: BRCA1, BRCA2 או PALB2 עם סיפור משפחתי של סרטן לבלב; תסמונת Lynch Syndrome עם היסטוריה משפחתית של סרטן לבלב; תסמונת Peutz-Jeghers Syndrome; תסמונת Familial Atypical Multiple Mole Melanoma (או FAMMM); מוטציית אטקסיה טלנגיאקטזיה עם סיפור משפחתי של סרטן לבלב; דלקת לבלב תורשתית; או תסמונת סרטן לבלב משפחתי.
בדיקת סקר הושלמה כל שנה עם אולטרה-סאונד אנדוסקופי או בדיקת MRCP. בדיקת סוכר בדם בצום תועדה כל שנה לזיהוי הופעה חדשה של סוכרת.
מבין 252 משתתפים, 208 עברו בדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי ו-44 עברו בדיקת MRCP. בעת הגיוס למחקר, 38.5% עברו את בדיקת הסקר הראשונה ו-61.5% עברו בדיקת סקר קודמת. הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר עמד על 60 שנים, 69% היו נשים ו-79% היו לבנים.
ההתוויה הנפוצה לבדיקת סקר כללה BRCA1 או BRCA2 (36.5% מהמקרים), או תסמונת סרטן לבלב משפחתי (31.7%).
פתולוגיה בדרגת סיכון נמוכה של הלבלב תועדה ב-23.4% מהחולים, כאשר ב-17.5% זוהו שינויים דמויי דלקת לבלב כרונית. פתולוגיה בדרגת סיכון בינונית תועדה ב-31.7%, כאשר כמעט בכלל המקרים זוהה IPMN ללא מאפיינים חריגים. שני חולים סווגו בדרגת סיכון גבוהה (0.8%) עם אדנוקרצינומה של הלבלב. שני החולים היו חיוביים למוטציית BRCA2 ועם סיפור משפחתי של סרטן לבלב.
בחולה הראשון, בדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופית הדגימה אדנוקרצינומה בגודל 3 ס”מ והחולה קיבל טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי, לאחר מכן כריתה מלאה של הלבלב וכעת הינו בהפוגה. החולה השני לא השלים את בדיקת הסקר ואבד למעקב למשך שש שנים ובדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופית הדגימה אדנוקרצינומה של 2.5 ס”מ וארבע גרורות בכבד והחולה הופנה לטיפול כימותרפי פליאטיבי.
בדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופית הייתה בעלת סיכוי גבוה יותר לזהות שינויים דמויי-דלקת לבלב כרונית, אך MRCP הדגים בשכיחות גבוהה יותר עדות ל-IPMN. עם זאת, לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הבדיקות בסיכון לזיהוי נגעים בסיכון גבוה.
בקרב אלו שעברו בדיקות סקר, הופעה חדשה של טרום-סוכרת תועדה ב-18.2% והופעה חדשה של סוכרת תוארה ב-1.7% מהנבדקים. עם זאת, לא תואר קשר בין הפרעות ברמות סוכר בדם ובין פתולוגיה בלבלב.
מהנתונים עולה כי 12 מטופלים (4.8%) עברו הערכה נוספת של הלבלב בעקבות ממצאים בבדיקת הסקר.
החוקרים מסכמים וכתבים כי אין להציע בדיקת סקר לסרטן לבלב לאוכלוסייה הכללית, כאשר לאלו בסיכון מוגבר יש להסביר בצורה מקיפה על היתרונות והחסרונות של בדיקות סקר לסרטן לבלב.
מתוך כנס ה-ACG
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!