Renal Failure

טיפול פולשני לעומת טיפול תרופתי בחולים עם NSTEMI ומחלת כליות כרונית (TCT)

מאת יהונתן ניסן סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

אנגיוגרפיה כלילית עם או בלי רה-וסקולריזציה עדיפה על טיפול תרופתי במרבית החולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת (CKD) ואוטם שריר הלב ללאST-elevation (NSTEMI), כך עולה ממחקר בקנה מידה גדול שנערך בארה”ב. “טיפול פולשני נקשר לתמותה מופחתת, ירידה באירועים קרדיווסקולאריים שליליים (MACE) ובצורך ברה-וסקולוריזציה, עם סיכון מוגבר מינימלי לפגיעה חריפה פוסט ניתוחית בכליות (AKI) הדורשת דיאליזה ועלולה לגרום לדימום משמעותי. כמו כן, התוצאות הודגמו הן במהלך האשפוז והן 6 חודשים לאחר השחרור”, כך על פי ד”ר אנקור קלרה, החוקר המוביל מ-Cleveland Clinic, אוהיו, לקראת פגישת – Transcatheter Cardiovascular Therapeutics (TCT) 2021 שתיערך בחודש הבא.

המחקר הראה כי התמותה בבית החולים במהלך האשפוז ולאחר 6 חודשים, שהייתה התוצא העיקרי של המחקר, הייתה נמוכה יותר בקרב אלו שטופלו בטיפול פולשני בכל שלבי ה-CKD ו-ESRD, אך לא השיגה מובהקות סטטיסטית ב-CKD שלב 5. המספר הדרוש לטיפול (NNT) עבור CKD שלבים 3, 4, 5, ו-ESRD היו 26, 56, 48 ו-18, ​​בהתאמה. שיעור אירועי ה-MACE בתקופה של שישה חודשים, הכוללים תמותה, MI, שבץ מוחי ואי-ספיקת לב, היה נמוך יותר באופן משמעותי בכל הקבוצות שטופלו בטיפול פולשני. שיעורי תוצאי הבטיחות הכוללת שכללו סיבוכי כלי דם, דימום משמעותי, AKI או אשפוז חוזר עם שבץ לאחר 6 חודשים לא היו שונים באופן משמעותי בטיפול פולשני לעומת טיפול תרופתי עבור CKD שלב 3 (שניהם 3.3%), שלב 4 (4.5%, לעומת 4.2%), שלב 5 (3.9%, לעומת 4.3%), ו-ESRD (2.3%, לעומת 2.1%).

ד”ר אלן ג’רמיאס, מביה”ח סנט פרנסיס, ציין שאחד מיתרונותיו של המחקר הוא שהוא כלל את מטופלים בכל קבוצות הסיכון, בניגוד ל-RCTs שבדרך כלל אינם כוללים את החולים בסיכון הגבוה ביותר. “לכן, כשאנחנו עורכים מחקרי RCT קשה מאוד למצוא את האיזון הנכון, בעוד שכאן בוצע ניתוח “עולם אמיתי” הכולל את כל המטופלים, ואני חושב שהיתרונות מודגמים בבירור”, אמר. “לכן אני תומך בביצוע PCI [התערבות כלילית תת-עורית] באוכלוסיית החולים זו”.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    בחולים עם אבחנה של סיפיליס שיעורים גבוהים יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת אירוע מוחי, אוטם לבבי ותמותה, בהשוואה לביקורות תואמות, כך עולה מתוצאות מחקר עולם-אמיתי חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הדגימו קשר בין סיפיליס ובין סיבוכים קרדיווסקולאריים. עם זאת, נתונים אלו מבוססים בעיקר על דיווחי מקרים […]

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    סיגריות אלקטרוניות עלולות להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בקרב מבוגרים עם היסטוריה של סיגריות אלקטרוניות ייתכן סיכון מוגבר להיארעות אי-ספיקת לב, ללא תלות בשימוש מקביל בסיגריות, נרגילות, או סיגריות ללא-עשן, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-American College of Cardiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד מחקרים מצביעים על סיכון לנזקים משנית לשימוש בסיגריות אלקטרוניות ומעידים כי אלו אינן בטוחות לשימוש […]

  • הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות, טיפול ב-Apixaban (אליקוויס) אינו-נחות לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K במניעת אירועים מוחיים או תרומבואמבוליזם ורידי, לצד שיעור דומה של אירועי דמם מג’ורי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות […]

  • חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למיוקרדיטיס, בפרט מקרים חמורים של דלקת שריר הלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם שני עשורים לאחר האבחנה של מחלת המעי, אם כי הסיכון האבסולוטי נמוך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. מחקרים קודמים הציעו כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכן סיכון מוגבר […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה