Scoliosis

המלצות חדשות מטעם ארגון הבריאות העולמי אודות יעדי פעילות גופנית באוכלוסיות שונות (British Journal of Sports Medicine)

הליכה פעילות גופנית

לפי הנחיות ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization) הגבלת פעילות יושבנית והגברת פעילות גופנית מומלצת לכלל הציבור, מילדים ועד קשישים. על מבוגרים להקפיד על פעילות גופנית מתונה בהיקף של 150-300 דקות, פעילות גופנית מאומצת בהיקף של 75-150 דקות, או שילוב של אלו בכל שבוע, במידת האפשר.

המלצות אלו שונות מהסף המינימאלי המומלץ שנקבע בהמלצות הארגון משנת 2010.

הפעילות הגופנית השבועית מומלצת גם בקשישים, כולל אלו עם מחלות כרוניות או מוגבלויות, בהתאם ליכולתם. בנוסף, לשיפור היכולת התפקודית ולמניעת נפילות, הארגון ממליץ על פעילות גופנית השמה דגש על שיווי משקל ואימוני כוח (בעצימות מתונה ומעלה), לפחות שלושה ימים בשבוע.

ההנחיות החדשות כוללות גם המלצה חדשה לנשים הרות ולאחר-לידה להקפיד על פעילות גופנית סדירה, באופן אידיאלי, לפחות 150 דקות שבועיות של פעילות אירובית בעצימות בינונית.

בילדים ומתבגרים היעד הרצוי הוא ממוצע יומי של 60 דקות של פעילות גופנית אירובית מתונה-עד מאומצת בכל שבוע. מדובר בשינוי מהסף המינימאלי המומלץ משנת 2010 של 60 דקות פעילות גופנית בכל יום.

בסופו של דבר, פעילות גופנית בכל היקף עדיפה על אי ביצוע כל פעילות. משתתפים בכל קבוצות גיל צריכים להקפיד על תרגילים לחיזוק השרירים ולהפחית התנהגות יושבנית.

למרות שבהנחיות לא נקבע סף עליון לפעילות יושבנית, קבוצה נפרדת מצאה במטה-אנליזה של תשעה מחקרים מארבע מדינות כי כ-30-40 דקות של פעילות גופנית בעצימות מתונה-מאומצת בכל יום עשויה להתגבר על הסיכון המוגבר לתמותה על-רקע פעילות יושבנית.

British Journal of Sports Medicine 2020

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה