Sleep Apnoea

דפוסי שינה לא-סדירים מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

בקרב אנשים בהם חלים שינויים תדירים במשך השינה או בשעות השינה נרשם סיכון גבוה כפליים למחלות לב וכלי דם, ללא תלות בגורמי סיכון מוכרים למחלות אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

בעוד שמחקרים קודמים התמקדו בעובדי משמרות, כעת ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון למחלות לב וכלי דם על-רקע שינויים בשעת השינה או במשך השינה. הם אספו נתונים ממד פעילות שענדו המשתתפים במשך שבוע, בדיקת שינה ביתית לאורך לילה אחד ושאלוני שינה להערכת משך השינה וזמני תחילת שינה.

מדגם המחקר כלל 1,992 משתתפים במחקר MESA (Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis) שהיו בגילאי 45-84 שנים, ללא מחלות לב וכלי דם והיו במעקב פרוספקטיבי לאורך קרוב לחמש שנים.

החוקרים מדווחים כי ב-786 משתתפים (39.5%) סטיית התקן של משך השינה עלתה על 90 דקות וב-510 משתתפים (25.6%) סטיית התקן של שעת תחילת שינה עלתה על 90 דקות.

במהלך המעקב תועדו 111 אירועים קרדיווסקולאריים, כולל אוטם לבבי, תמותה עקב מחלת לב כלילית, אירוע מוחי ואירועים כליליים אחרים.

בהשוואה לאלו עם שונות של פחות משעה אחת במשך השינה, הסיכון להיארעות מחלות לב וכלי דם הייתה גבוהה ב-9% באלו עם משך שינה שנע בין 61-90 דקות (יחס סיכון של 1.09, רווח בר-סמך 95% של 0.62-1.92) גם לאחר תקנון למגוון גורמי סיכון. יתרה מזאת, הסיכון המתוקן למחלות לב וכלי דם היה גבוה יותר משמעותית עם שונות של 91-120 דקות (יחס סיכון של 1.59, רווח בר-סמך 95% של 0.91-2.76) ושינויים של מעל 120 דקות במשך השינה (יחס סיכון של 2.14, רווח בר-סמך 95% של 1.24-3.68).

כל עליה של שעה אחת בסטיית התקן של משך השינה לוותה בעליה של 36% בסיכון למחלות לב וכלי דם. בהשוואה לאלו בהם תועד שינוי של עד חצי שעה בשעת השינה, יחסי הסיכון המתוקנים למחלות לב וכלי דם עמדו על 1.16 (רווח בר-סמך 95% של 0.64-2.13), 1.52 (רווח בר-סמך 95% של 0.81-2.88) ו-2.11 (רווח בר-סמך 95% של 1.13-3.91) כאשר שעת השינה השתנה ב-31-60 דקות, 61-90 דקות ולמעלה מ-90 דקות.

לכל עליה של שעה אחת בסטיית תקן של שעת תחילת שינה נרשמה עליה של 18% בסיכון למחלות לב וכלי דם (רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.31).

החוקרים מאמינים כי לממצאים אלו חשיבות רבה, מאחר ואלו מדגישים את ההשפעה החשובה של פגיעה בשעון הביולוגי והסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.

J Am Coll Cardiol. Published online March 2, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למיוקרדיטיס, בפרט מקרים חמורים של דלקת שריר הלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם שני עשורים לאחר האבחנה של מחלת המעי, אם כי הסיכון האבסולוטי נמוך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. מחקרים קודמים הציעו כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכן סיכון מוגבר […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • פעילות גופנית סדירה מלווה בשינה טובה יותר (BMJ Open)

    פעילות גופנית סדירה מלווה בשינה טובה יותר (BMJ Open)

    לאורך זמן, פעילות גופנית סדירה בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע מלווה בשיעורים נמוכים משמעותית של אינסומניה ומשך שינה טוב יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMJ Open. מדגם המחקר כלל 4,339 מבוגרים בגילאי 39-67 שנים (48% גברים) מ-21 מרכזין בתשע מדינות שלקחו חלק בסקר European Community Respiratory Health Survey (או ECRHS III). […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אלגוריתם בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית שגרתית. המערכת נועדה לזהות במהירות מקטע פליטה נמוך במהלך הבדיקה הגופנית של המטופלים. האלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (Eko Low EF AI) פותח בשיתוף פעולה של מאיו קליניק עם Eko Health ומיועד לשימוש עם פלטפורמת זיהוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה