Sport Medicine

לקראת יום ההליכה ביום שישי- מחקר חדש מצא כי ריצה מסבה אושר לאדם ומה הגורמים לכך

הליכה פעילות גופנית

מחקר חדש במחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל:

ריצה מסבה אושר לאדם ועונה על הצורך בתחושת שייכות והפגת בדידות של המתעמלים.

לקראת יום ההליכה שיתקיים ביום שישי, שמטרתו חיזוק המודעות לחשיבות ההליכה בקרב האוכלוסייה הישראלית, נערך מחקר באוניברסיטת אריאל שמצא כי אושר ורווחה נפשית מגיעים בעקבות ריצה.

העידן המודרני הפך את הריצה לנגישה לכל אדם ואפילו לסמל סטטוס. החיים היום כוללים צמצום בפעילות גופנית בד בבד עם כמיהה לאורח חיים בריא, הביאו רבים לעסוק בריצה באופן יומיומי ואינטנסיבי.  דבר זה הביא, להתפשטותה והשתרשותה של הריצה כפעילות ספורטיבית משמעותית בקרב אנשים רבים ופיתוח ריצות מרתון המוניות בכל מקום על פני הגלובוס.

המחקר עסק בשאלה- האם עיסוק בתחום הריצה מסב לאדם אושר ורווחה נפשית? המחקר התבסס על 129 נבדקים, מאוכלוסיה בוגרת ייחסית (גיל ממוצע 38.5). המשתתפים במחקר היו כולם בזוגיות קבועה ורצים על בסיס שבועי(לפחות 5 ק”מ בכל יום). בנוסף, כמחציתם מרוויחים 20,000 ומעלה.

ייחודיות המחקר היא בכך שהוא מתמקד בענף הריצה ובוחן את הגורמים הפסיכולוגיים המסבירים את הקשר שבין ריצה לתחושת אושר.

כל הנבדקים דווחו על תדירות הריצה, הם מלאו שאלון שביעות רצון מהחיים וכן נבדקו הצרכים הבסיסיים שריצה מספקת עבורם: צורך במסוגלות (צורך בהשגת מטרות אישיות ויעדים אישיים דרך עמידה באתגרים והשגת תוצאות רצויות) לצורך באוטונומיה (צורך בתחושת אחריות אישית ובחירה חופשית של התנהגויות ופעולות דרך ביצוע מטרות משמעותיות לאדם)  וצורך בשייכות ( תחושת ביטחון רגשי, שייכות וקרבה לאחרים).  

במחקר נמצא כי מספר הריצות השבועיות, הוא המגדיל את תחושת האושר.

מחקר זה נעשה במסגרת עבודה סמינריונית של מירון אורבך ונריה כהן בהנחייתה של ד”ר אבירה רייזר מהמחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל ולפני כמה חודשים זכתה העבודה כעבודה מצטיינת במחלקה.

בניסיון להבין מהו הצורך המהותי ביותר של הרצים עליו עונה ספורט זה, עלה מהמחקר כי פעילות הריצה עונה על הצורך בתחושת שייכות והפגת בדידותם של המתעמלים. בדיון נדונו התרומות הרבות של תחושת השייכות לרצים. לא רק מתוך תחושת חברות, חיבה ואחווה שמתפתחים בין הרצים אלא גם מתוך תחושת העצמה אישית שנוצרת כשהרצים חשים חלק מקבוצה, בייחוד שהסטטוס של הקבוצה הולך ועולה בעת המודרנית וכיום רבים מתגאים להיות מוגדרים ומזוהים כאנשים השייכים לקבוצת הרצים.

בנוסף , בדק המחקר את ההשפעות של תמיכת בן הזוג של הרצים. אמנם נמצא כי תמיכת בן הזוג בפעילות הריצה משפרת גם היא את תחושת האושר של הרץ אך היא אינה משפיעה על עוצמת הקשר שבין כמות ריצה שבועית לבין אושר.

לפרטים נוספים ותיאום ראיון עם החוקרים,

רעות 058-4334040

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • ניתוח ארתרוסקופי עשוי להשפיע לטובה על המהלך הטבעי של אוסטיאוארתריטיס בחולים עם תסמונת צביטת הירך (Am J Sports Med)

    ניתוח ארתרוסקופי עשוי להשפיע לטובה על המהלך הטבעי של אוסטיאוארתריטיס בחולים עם תסמונת צביטת הירך (Am J Sports Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Sports Medicine עולה כי תיקון ארתרוסקופי מלווה בתוצאות טובות יותר בחולים עם תסמונת צביטת הירך (Femoroacetabular Impingement) למרות התקדמות דומה של אוסטיאוארתריטיס לעומת חולים לאחר טיפול לא-שמרני. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 100 חולים (200 ירכיים) לאחר ניתוח ארתרוסקופי ראשוני חד-צדדי של הירך (100 ירכיים) או טיפול […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח ארתרוסקופי לכריתה או הטריה אינו משפיע על הסיכון לניתוח החלפת ברך בחולים עם אוסטיאוארתריטיס (JAMA Netw Open)

    ניתוח ארתרוסקופי לכריתה או הטריה אינו משפיע על הסיכון לניתוח החלפת ברך בחולים עם אוסטיאוארתריטיס (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ניתוח ארתרוסקופי לכריתה או הטרייה של רקמת ברך ניוונית בחולים עם אוסטיאוארתריטיס אינה מלווה בהאצת או האטת קצב ההתקדמות עד לניתוח החלפה מלאה של מפרק הברך בטווח הארוך. החוקרים השלימו ניתוח משני של מחקר אקראי שנערך במרכז אחד להערכת התוצאות ארוכות הטווח ב-178 חולים עם […]

  • פעילות גופנית סדירה מלווה בשינה טובה יותר (BMJ Open)

    פעילות גופנית סדירה מלווה בשינה טובה יותר (BMJ Open)

    לאורך זמן, פעילות גופנית סדירה בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע מלווה בשיעורים נמוכים משמעותית של אינסומניה ומשך שינה טוב יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMJ Open. מדגם המחקר כלל 4,339 מבוגרים בגילאי 39-67 שנים (48% גברים) מ-21 מרכזין בתשע מדינות שלקחו חלק בסקר European Community Respiratory Health Survey (או ECRHS III). […]

  • מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

    מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

     מפגש יחיד של התערבות טל-רפואה המשלבת מיינדפולנס עם חמלה מפחית משמעותית תחושת דחק ותסמיני דיכאון וחרדה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. החוקרים השלימו מחקר אקראי שכלל 91 משתתפים בגילאי 18-70 שנים מהקהילה ואוניברסיטת טקסס באוסטין, אשר היו במעקב בין 2020 עד 2021. כל המשתתפים התבודדו בביתם בתקופת המחקר וציינו כי […]

  • מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    במבוגרים עם מדד מסת גוף גבוה יותר ויחס היקף מותניים לירך גבוה יותר שכיחות גבוהה יותר של דיכאון חמור יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין עודף-משקל והשמנת-יתר ובין דיכאון. עם זאת, אין מחקרים להערכה אם קשר זה אינו תלוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה