בשנה האחרונה פירסם האיגוד הישראלי לאורולוגיה הנחיות מעודכנות לטיפול בהרטבת לילה בילדים. להלן סיכום ההנחיות וקישור בהמשך להנחיות המלאות :
חלק לא מבוטל מהילדים סובלים מהרטבת לילה, תופעה בעלת השלכות חברתיות, התנהגותיות ובריאותיות. קבוצת מומחים בתחומים שונים ברפואת ילדים ניסחה הנחיות כלליות לטיפול ראשוני בהרטבת לילה חד-תסמינית של ילדים.
ברקע להנחיות מעירים המומחים כי למרות השכיחות הגבוהה של הרטבת לילה בילדים, אין התייחסות ראויה באופן מספק לנושא הנ”ל ומטרת ההנחיות החדשות הינה להציג את הנתונים המעודכנים על-מנת להבטיח טיפול מיטבי בילדים הסובלים מהרטבת לילה חד-תסמינית (כלומר, הרטבת לילה ללא תסמינים של הפרעה בדרכי השתן התחתונות).
הערכת החולים מתחילה באנמנזה רפואית, כולל הערכת המצב הבריאותי, הרגלי שתיה והטלת שתן, יציאות, אפיון הרטבת הלילה, תבנית השינה ומרכיבים פסיכולוגים/נוירולוגים/התנהגותיים, כולל יומן רישום שתיה והטלת שתן ויומן הערכת ייצור שתן לילי. בהמשך, יש להשלים בדיקה גופנית, כולל בדיקה של הבטן ואיברי המין והערכת עמוד שדרה לצד הערכה נוירולוגית. כמו כן, יש להשלים בדיקת שתן.
ההמלצות לטיפול כוללת תחילה אמצעים לא-תרופתיים הפחתת כמות שתיית נוזלים בשעות אחר הצהריים והפסקת שתיה כשעה לפני השינה; הימנעות ממשקאות המכילים קפאין ותאין והימנעות ממאכלים מתוקים, חריפים ומלוחים בערב; הקפדה על מתן שתן לפני השינה. ניתן להשתמש בתחתוני לילה, בהתאם להיענות הילד, כאשר חשוב לעודד את הילד לקחת חלק פעיל בטיפול בבעיה.
מינרין, אנאלוג סינתטי של Arginine Vasopressin, הוא טיפול הבחירה התרופתי, אשר ניתן בצורת כדורים במינון 0.1 או 0.2 מ”ג או טבליות מינירין מלט במינון של 60 או 120 מיקרוגרם. הטיפול ניתן למשך לפחות שלושה חודשים, כאשר מומלץ להפסיק את הטיפול באופן הדרגתי. התרופה בטוחה מאוד לטיפול ואינה מחייבת מעקב שגרתי אחר רמות המלחים בדם, אך אין ליטול את התרופה בנוכחות מחלת חום או שלשולים.
הטיפול בפעמונית עם הדרכה של ההורים והילד עשוי להביא להגדלת נפח שלפוחית השתן ולשפר את תבנית השינה. עם זאת, השימוש בפעמונית עלול להיות קשה ויש לגייס את כל המשפחה למאמץ הנ”ל. דרושים 2-3 חודשים בטרם ניתן לקבוע את הצלחת הטיפול. יש לציין כי טיפול זה מיועד לילדים קטנים (מתחת לגיל 7 שנים).
במידה והטיפול הראשוני נכשל, יש להרחיב את הבירור, לשקול השלמת בדיקות הדמיה והערכת רופאים מומחים. ניתן לנסות טיפול משולב במינרין ובפעמונית או טיפול תרופתי קו-שני, הכולל תרופות אנטי-כולינרגיות (הכרוך בסיכון לעצירות ויובש בריריות וכן סיכון לעצירת שתן, דפיקות לב ושינויי התנהגות) או Tricyclic Antidepressant (להן סיכון לרעילות לבבית ולכן יש להשלים תרשים אלקטרוקרדיוגרפי לפני התחלת הטיפול).
ישנן עדויות חלשות התומכות בטיפולים משלימים, כולל היפנוזה, דיקור, כירופרקטיקה ותרופות סיניות, אך אלו ישמשו לאחר כשלון שיטות טיפול מקובלות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!