במאמצים מתמשכים להבין טוב יותר את הערך הניבוי של “ביופסיה נוזלית”, ctDNA (circulating tumor DNA), לתגובה לטיפול בסרטן, מחקר חדש מראה שפינוי ctDNA בעקבות טיפול ניאו-אדג’ובנטי בסרטן אורותליאלי פולשני לשריר הוא מנבא טוב יותר של הסיכון להישנות מאשר ירידה של 50% בתדירות האלל הוריאנטי ב-ctDNA, הידוע כ-VAF (variant allele frequency). בנוסף, המחקר מדגים כי השילוב של ctDNA עם סמנים ביולוגיים נוספים מדגים אפילו דיוק מוגבר עוד יותר בחיזוי התגובה לטיפול. המחקר הוצג בסימפוזיון ASCO Genitourinary Cancers.
לפי המחקר הראשי של המחקר, “מצאנו ש-ctDNA וסמנים ביולוגיים מבוססי רקמות שיפרו את דיוק הסמנים הביולוגיים. פינוי ctDNA נדיר אך נראה מדויק יותר מ-50% הפחתה ב-VAF כדי לחזות תגובה/הישנות. זה רלוונטי במיוחד לניסויים ניאו-אדג’ובנטיים מתמשכים שמתכננים להשתמש בזה כתוצא”.
במחקר, 95 חולים עם סרטן אורותליאלי שאינו ניתן לניתוח וחודר לשריר, אשר לא היו מתאימים או שסירבו לכימותרפיה מבוססת cisplatin ניאו-אדג’ובנטית, קיבלו שני מחזורים של atezolizumab, ולאחר מכן כריתת שלפוחית רדיקלית. בתחילת המחקר, 63% מהמטופלים היו חיוביים ל-ctDNA, ולאחר הטיפול, 8% השיגו פינוי ctDNA, בעוד של-40% הייתה תגובה ל-ctDNA של 50% הפחתת VAF. כל החולים שהיה להם פינוי ctDNA הדגימו תגובה פתולוגית מלאה ולא סבל מהישנות, בעוד 30% מהחולים עם הפחתה של 50% VAF חוו הישנות ורק 40% השיגו תגובה פתולוגית מלאה.
במונחים של מתאמים עם סמנים ביולוגיים בסיסיים, השילוב של ctDNA עם תאי T משופעלים היה קשור באופן מובהק לתוצאות (P = .02), כמו גם השילוב עם סטטוס PDL-1 (P = .004).
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!