כלכלת בריאות

לקראת הכרעת ועדת סל הבריאות: האם גם הפעם הרצפטין תנגוס בעיקר התקציב ?/מאת בועז גנזבורג עורך מינהל ושיווק רפואי

בשעות אלה ממש, אמורה ועדת סל הבריאות להודיע על המלצותיה באשר להכללה של תרופות וטכנולוגיות בסל הבריאות 2006.

ע”פ הידוע בעוד שהתקציב המיועד להכללה הוא של כ-164 מיל’ ש”ח, הסף המינימלי שחברי הועדה סבורים שיכול לתת מענה סביר לצרכים הוא של כ-400 מיל’ ש”ח.

בכתבה ב-YNET מה-9/3 של מיטל יסעור  בית אור, טוענת הכתבת כי ע”פ הדלפות מועדת הסל,  הועדה, למרות שדיוניה טרם הסתיימו, כבר גיבשה רשימה של כ-30 תרופות וטכנולוגיות שעלות הכללתן הכספית מסתכמת בכ-400 מיל’ ש”ח. חלק מחברי הועדה טענו שאם לא יורחב תקציב הרחבת הסל לסד”ג של 400 מיל’ ש”ח – הם יתפטרו מהועדה.

אחת התרופות הבולטות ברשימה הנ”ל היא הרצפטין, לטיפול בסרטן השד עם הערכת תקציב של 123 מיל’ ש”ח, ע”פ הכתבה. הרצפטין כבר נכללת בסל הבריאות, כפי שניתן לראות בקישור זה. ההכללה הזו בסל, משנת 2000, זכתה כזכור לביקורות בדיעבד, כיוון שהסתכמה בזמנו בכמה עשרות מיליוני ש”ח אשר נגסו בחלק משמעותי מאוד מתקציב הסל. ההכללה של הרצפטין בשנת 2000 העלתה שאלות קשות הנוגעות לקביעת סדרי עדיפויות של הועדה ועל ההגיון של השקעה של עשרות אלפי ש”ח במטופלת לצורך העלאת תוחלת חיים בחודשים ספורים, על חשבון חולים אחרים שבאותו סכום ניתן לשפר את תוחלת ואיכות חייהם באופן משמעותי יותר.

והנה שוב, ההרצפטין “מככבת” גם ברשימה זו. הפעם מדובר על התוויה של טיפול בשלב המוקדם של סרטן השד, כשמספר החולות, ע”פ הכתבה הוא 585 . בראיון שקיימנו עם פרופ’ תמר פרץ בנושא של סוגיות וחידושים בסרטן השד התייחסה בין היתר פרופ’ פרץ למחקר האחרון שהיווה את הבסיס הקליני לגישת הטיפול בשלב המוקדם של סרטן השד (מתן של הרצפטין כטיפול מונע יחד עם כימותרפיה לאחר ניתוח כאשר למטופלת אין למעשה גידול פעיל בשלב זה) . מחקר זה אף דווח אצלנו בדצמבר האחרון ואף הוזכר בדיווחים נוספים.  אבל, יש לציין שההתוויה הנוכחית של הטיפול בהרצפטין בסרטן השד (ההתוויה עצמה – ולאוו דווקא הההתוייה המאושרת במסגרת סל הבריאות) עדיין לא שונתה במשרד הבריאות וההרצפטין עדיין מיועד לסרטן שד גרורתי, ולא כטיפול המניעתי הנ”ל.  

ההנחיות להגשת הבקשות לסל הבריאות מגדירות כי לא יתקיים דיון בתרופה/טכנולוגיה (והתוייה)  שאינה רשומה ומאושרת בסל הבריאות. במקרה של הרצפטין נראה שיש חריגה מהכלל הזה, כנראה על רקע התוצאות הדרמטיות של של אותו מחקר. עדיין כמובן צריך לשאול – מדוע מתקיים דיון שהוא למעשה כלכלי/תקציבי/רפואי בהתוויה שטרם אושרה מבחינה רפואית ? לו היה מדובר בעלות כוללת שנתית שמהווה פחות מ-5% מכלל תקציב הסל, יכול להיות שיש מקום לקיים דיון כזה, לפנים משורת הדין, אבל כאשר התקציב הזה מהווה 75% מכלל תקציב הסל , השאלה הזו עולה עוד במשנה תוקף.

ויש לנו עוד שאלה, שיש מקום והצדקה לדעתנו להעלות אותה: עלות התרופה עצמה .לפי נתוני YNET העלות לשנה לחולה היא כ-210 אלף ש”ח, וזאת, כך ניתן להבין,  ע”פ מחיר התרופה הנוכחי.

והשאלה היא: האם מחירה של תרופה כפי שנקבעה לפני מס’ שנים ע”י חברת התרופות (במקרה הזה חברת רוש) הוא איזשהו מחיר “קדוש” ? במקרה הזה, היקף השימוש של התרופה, אם אכן תאושר (ולא רק בארץ) יעלה באופן משמעותי וניכר ביותר…אחד הפרמטרים שקובעים מחירה של תרופה הוא גם היקף השימוש הצפוי בה. כלומר, אם ההגיון המוסכם הוא שלחברה שפיתחה את התכשיר “מגיע” להחזיר את ההשקעה בפיתוח בה (השקעה שמוערכת כיום בסד”ג של 600-800 מיליון $), ומחירה הראשוני נקבע על בסיס אינדיקציה מסויימת והיקף שימוש בהתאם (זאת הסיבה שתרופות המיועדות לטיפול במחלות נדירות תהיינה תמיד יקרות יותר ולכן הן מקבלות הגנה של “תרופה יתומה”) , הרי שאם יש הרחבה, ובמקרה זה, הרחבה מאוד משמעותית של ההתוויה ושל מס’ המטופלות ומשך הטיפול – יש גם הצדקה לדעתנו להורדת המחיר ע”י החברה, אם באופן יזום או כדרישה של משרד הבריאות כתנאי לאישור ההתוויה החדשה בסל הבריאות. הרחבת ההתוויה הזו (בעולם כולו) תזרים ממילא  ודאי כמה מיליארדי $ נוספים לקופתה (המלאה…) של רוש…

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהשלמת התערבות ניתוחית מעבר ל-42 ימים לאחר באבחנה של סרטן שד הוביל לעליה אקספוננציאלית בסיכון לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research. מרווח הזמן מהביופסיה האבחנתית עד לניתוח הדגים השפעה משתנה בין תתי-סוגים שונים של סרטן שד, כאשר בנשים עם […]

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Datopotamab Deruxtecan  לטיפול בסרטן שד (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Datopotamab Deruxtecan  לטיפול בסרטן שד (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Datopotamab Deruxtecan לטיפול באוכלוסיות מסוימות של נשים עם סרטן שד בלתי-נתיח או גרורתי, חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2, לאחר השלמת טיפול כימותרפי והורמונאלי. האישור הנוכחי, הראשון בארצות לתצמיד תרופה-נוגדן, מבוסס על ממצאי מחקר TROPION-Breat01trial, מחקר אקראי, רב-מרכזי, בתווית-פתוחה, שכלל 732 נשים שאינן מתאימות לטיפול […]

  • הוספת Camrelizumab לטיפול כימותרפי משפרת תגובה בנשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים (JAMA)

    הוספת Camrelizumab לטיפול כימותרפי משפרת תגובה בנשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים (JAMA)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA עולה כי הוספת Camrelizumab לטיפול כימותרפי קדם-ניתוחי לוותה בעליה בשיעורי תגובה פתולוגית, לעומת פלסבו, בנשים עם סרטן שד מוקדם או מתקדם-מקומית ושלילי לשלושת הקולטנים להורמונים. הטיפול המשולב הדגים תועלת עקבית בתתי-קבוצות שונות עם פרופיל בטיחות בר-טיפול. המחקר האקראי, כפל-סמיות, בשלב 3, כלל 441 נשים (גיל חציוני של 48 שנים) […]

  • האם מדד מסת הגוף מספק תת-הערכה של הסיכון לסרטן שד בנשים לאחר-מנופאוזה? (Journal of Epidemiology and Community Health)

    האם מדד מסת הגוף מספק תת-הערכה של הסיכון לסרטן שד בנשים לאחר-מנופאוזה? (Journal of Epidemiology and Community Health)

    עודף שומן גוף בנשים לאחר-מנופאוזה מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד, כאשר מדד CUN-BAE (או Clinica Universidad de Navarra-Body Adiposity Estimator) הדגים קשר בולט יותר ממדד מסת הגוף, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Epidemiology and Community Health. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שכלל 1,033 נשים עם סרטן שד ו-1,143 ביקורות לאחר-מנופאוזה ממחקר MCC-Spain Study. […]

  • חשיפה לזיהום אוויר מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    חשיפה לזיהום אוויר מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של סרטן שד, כאשר הממצאים תומכים בחשיבות חשיפה לחומר חלקיקי בקוטר קטן מ-2.5 מיקרומטר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית המחקרים שפורסמו לאחרונה הציעו כי חשיפה לחומר חלקיקי עדין (חומר חלקיקי בקוטר קטן מ-2.5 מיקרומטר) […]

  • התקן תוך-רחמי ארוך-טווח עלול להביא לעליה בסיכון לסרטן שד (JAMA)

    התקן תוך-רחמי ארוך-טווח עלול להביא לעליה בסיכון לסרטן שד (JAMA)

    שימוש בהתקן תוך-רחמי משחרר Levonorgestrel למניעת היריון מלווה בסיכון מוגבר להיארעות סרטן שד בנשים בגילאי 15-49 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מערכת תוך-רחמית המשחררת Levonorgestrel מהווה את אמצעי המניעה ההורמונאלי המועדף בקרב נשים צעירות מעל גיל 30 שנים בדנמרק. עם זאת, לא ידוע אם […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך