מסקירה של הרשומות הרפואיות אודות למעלה מ-75,000 נשים עולה קשר בין שתיית קפה בתדירות גבוהה ובין התפתחות גלאוקומה מסוג EG (Exfoliation Glaucoma) או חשד ל-EG. ממצאי הסקירה הוצגו בכנס השנתי ה-22 מטעם ה-American Glaucoma Society.
החוקרים סבורים כי צריכת קפה הינה גורם חשוב שיש לקחת בחשבון. הם מסבירים כי מחקרים אקראיים קודמים מצאו כי רמות הומוציסטאין, גורם סיכון למחלה כלילית, גבוהות יותר לאחר שתיית קפה, וכי בחולים עם EG ניתן למצוא רמות גבוהות של הומוציסטאין בנוזל הלשכה ובדמעות.
החוקרים התבססו על הנתונים שנאספו ממחקר Nurses’ Health Study בשנים 1980-2008. הם התמקדו בנשים בגילאי 40 ומעלה, ללא היסטוריה של גלאוקומה או ממאירות, שדיווחו על בדיקות עיניים.
אבחנת EG נקבעה על-פי עדות בבדיקת מנורת-סדק ושתי בדיקות שדות-ראיה מהימנות. להגדרת חשד ל-EG, נדרשה עדות מתאימה בבדיקת מנורת-סדק וכן לחץ תוך-עיני של מעל 21 מ”מ כספית או יחס Cup-to-Disc של 0.6 ומעלה.
שאלון תקף שימש להערכת הצריכה הכוללת של קפאין (מקפה, תה, משקאות קלים ומוצרי מזון המכילים קפאין) כל ארבע שנים. ניתוח רב-משתנים נערך במטרה לקבוע את הקשר בין צריכת קפאין והיארעות EG.
החוקרים זיהו 300 מקרים של EG במהלך מעקב של 1.6 מיליון שנות-אדם.
בנשים שצרכו 500 מ”ג קפאין ומעלה ביום (כוס קפה מכילה כ-150 מ”ג קפאין) נרשמה עליה מספרית, אך לא משמעותית, בסיכון ל-EG (p=0.06), בהשוואה לאלו שצרכו פחות מ-125 מ”ג ליום.
באלו ששתו שלוש כוסות קפה ביום, או יותר, הסיכון היחסי ל-EG עמד על 1.63 (p=0.02), בהשוואה לאלו שלא שתו כלל קפה. הקשר בין צריכת קפה ובין EG היה בולט יותר באלו עם היסטוריה משפחתית של גלאוקומה (יחס סיכון של 2.9) בהשוואה לאלו ללא סיפור משפחתי של גלאוקומה (סיכון יחסי של 1.16). מכאן עולה כי ישנה אינטראקציה משמעותית בין הגנטיקה והסביבה.
החוקרים מזהירים כי מדובר בנתונים ראשוניים, ולהערכתם אין מקום לבדוק באופן שגרתי את רמות הומוציסטאין או להמלצה על שינוי בהרגלי צריכת קפה עד שיהיו נתונים מוכחים יותר בנושא.
במחקר נוסף שהוצג בכנס נבחנה ההשפעה של צריכה מתונה של קפאין כוס קפה אחת (237 מ”ל) על הלחץ התוך-עיני.
המחקר הפרוספקטיבי כלל 106 משתתפים 22 עם גלאוקומה פתוחת-זווית ראשונית עם לחץ גבוה, 18 חולים עם גלאוקומה פתוחת-זווית ראשונית עם לחץ תקין, 20 חולים עם יתר לחץ עיני, 21 חולים עם חשד לגלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית ו-25 ביקורות בריאות.
המשתתפים חולקו באקראי לצריכת כוס קפה אחת עם קפאין (182 מ”ג) או נטול-קפאין (4 מ”ג) בביקור הראשון למרפאה; בביקור השני, הם שתו את המשקה הנגדי. החוקרים מדדו את לחץ הדם, לחץ תוך עיני, OPA (Ocular Pulse Amplitude) וקצב הלב לפני ואחרי 60 ו-90 דקות משתיית הקפה. הם חישבו את OPP (Ocular Perfusion Pressure) והלחץ התוך-עיני.
בתחילת המחקר, לא זוהה הבדל במדדים בין שתי הקבוצות. שישים דקות לאחר שתיית קפה עם קפאין, השינוי הממוצע בלחץ התוך-עיני עמד על 0.99 מ”מ כספית (p<0.001), עם שינוי של 1.06 ממ”כ ב-OPP (p<0.001) והשינוי ב-OPA עמד על 1.57 ממ”כ (p=0.013). תשעים דקות לאחר צריכת קפה המכיל קפאין, השינוי הממוצע מתחילת המחקר בלחץ התוך-עיני עמד על 1.26 ממ”כ (p=0.039), עם שינוי של 0.23 ממ”כ ב-OPP ו-0.18 ממ”כ ב-OPA.
החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות ההשפעה שתוארה לקפאין במדגם הנוכחי, לא סביר כי לעלייה החד-פעמית הנ”ל תהיה השפעה בעלת חשיבות קלינית באוכלוסיה זו.
מתוך הכנס השנתי ה-22 מטעם ה-American Glaucoma Society
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!