תרגילי מיינדפולנס עשויים להאט הידרדרות קוגניטיבית בחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל (מתוך כנס ה-AAIC)

מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-AAIC (Alzheimer’s Association International Conference) עולה כי תרגילי מיינדפולנס עשויים להקל על רמות חרדה ולהאט הידרדרות קוגניטיבית בחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל.

במחקר מסינגפור, חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל השלימו אימוני מיינדפולנס והדגימו שיפור בבדיקות קוגניטיביות והפחתת סמן הדלקת CRP (C-Reactive Protein), בהשוואה לאלו בקבוצת ביקורת.

החוקרים כללו 55 משתתפים עם ליקוי קוגניטיבי קל שהתגורר בקהילה. המשתתפים חולקו באקראי לתכנית אימוני מיינדפולנס או חינוך לבריאות.  המפגשים בשתי הקבוצות נערכו כל שבועה במהלך שלושת החודשים הראשונים ולאחר מכן על-בסיס חודשי לאורך שישה חודשים. המשתתפים סיפקו דגימות דם ורוק להערכת ציטוקינים וסמנים שונים וכן השלימו בדיקות נוירו-קוגניטיביות.

מהתוצאות עלה כי תרגילי מיינדפולנס הובילו לירידה משמעותית ברמות CRP לאחר תשעה חודשים. בקבוצת ההתערבות תועד עוד שיפור בקשב וזיכרון עבודה, הן לאחר שלושה חודשים והן לאחר תשעה חודשים. במשתתפים אלו זוהה שיפור בזיכרון ארוך-טווח לאחר שלושה חודשים, אך לא זוהו הבדלים בתחומים קוגניטיביים אחרים, בציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל או בציטוקינים אחרים.

במחקר שני חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל שהשלימו תרגילי מיינדפולנס התאוששו מהר יותר לאחר טעות במבחן להערכת ריכוז, בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת שלקחו חלק במפגשי הדרכה בלבד.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 41 משתתפים עם ליקוי קוגניטיבי קל לתרגילי מיינדפולנס או מפגשי הדרכה. שתי הקבוצות השלימו מפגש שבועי לאורך שמונה שבועות.

לצורך ניתוח התוצאות, המשתתפים בקבוצת ההתערבות חולקו לשניים בהתאם להיקף אימוני מיינדפולנס שקיבלו בפועל. באלו בקבוצת המינון הגבוה יותר תועד אימון ממוצע של 1,277 דקות לאורך שמונה שבועות ואלו בקבוצה במינון נמוך תועד אימון ממוצע של 700 דקות.

מהתוצאות עלה כי בקבוצת ההתערבות תועד שיפור ביכולת להמשיך בביצוע משימה (פעל/אל-תפעל). באופן ספציפי, תועדה התאוששות מהירה יותר לאחר ביצוע טעות במבחן שכלל לחיצה על כפתור בתגובה למספרים מסוימים המופיעים על המסך.

מתוך כנס ה-AAIC

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טבליות Iloperidone לטיפול אקוטי באירועי מאניה או מעורבים על-רקע הפרעה דו-קוטבית במבוגרים. המומחים מסבירים כי Iloperidone הינו תכשיר הפועל כאנטגוניסט משולב לקולטן 5-HT2A ו-D2 והינו חלק ממשפחת תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות. התכשיר אושר לראשונה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2009 לטיפול אקוטי במבוגרים עם […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה