התועלת של טיפול קוגניטיבי מניעתי בחולים תחת טיפול בנוגדי-דיכאון (The Lancet Psychiatry)

במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Psychiatry מדווחים חוקרים על נתונים חדשים, מהם עולה כי אין עדיפות לטיפול אחזקה בנוגדי-דיכאון, בהשוואה לטיפול קוגניטיבי מניעתי, לאחר החלמה מדיכאון, אך תוספת טיפול קוגניטיבי מניעתי לטיפול בנוגדי-דיכאון לאחר החלמה עדיפה על טיפול תרופתי בלבד.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את התועלת של טיפול נוגד-דיכאון בלבד, עם טיפול קוגניטיבי מניעתי בזמן הפחתת נוגדי-דיכאון, או תוספת טיפול קוגניטיבי מניעתי לנוגדי-דיכאון במניעת הישנות או התלקחות דיכאון.

המחקר החד-מרכזי, אקראי, כלל שלוש קבוצות: טיפול קוגניטיבי מניעתי עם נוגדי-דיכאון, טיפול קוגניטיבי מניעתי עם הפחתת מינון נוגדי-דיכאון, או טיפול בנוגדי-דיכאון בלבד. כל המשתתפים במחקר סבלו בעבר מלפחות שני אירועי דיכאון והיו בהפוגה או החלמה תחת נוגדי-דיכאון, אותם נטלו לאורך לפחות חצי השנה האחרונה. החוקרים לא כללו במחקר חולים עם מאניה או היפומאניה, היסטוריה של הפרעה דו-קוטבית, היסטוריה של פסיכוזה, התמכרות לסמים או אלכוהול, הפרעת חרדה שדרשה טיפול, טיפול פסיכולוגי למעלה מפעמיים בחודש ואבחנה של נזק מוחי אורגני.

התוצא העיקרי היה שיעור החולים עם הישנות או התלקחות דיכאון בניתוח לפי כוונה לטפל, כפי שנקבע בארבע נקודות זמן לאורך 24 חודשים.

בתקופה שבין 14 ביולי, 2009, ועד 30 באפריל, 2015, החוקרים בחנו 2,486 משתתפים ו-289 חולקו באקראי לטיפול קוגניטיבי מניעתי עם נוגדי-דיכאון (104 משתתפים), נוגדי-דיכאון בלבד (100 משתתפים), או טיפול קוגניטיבי מניעתי עם הפחתת נוגדי-דיכאון (85 משתתפים).

מהתוצאות עולה כי טיפול בנוגדי-דיכאון לא היה עדיף על טיפול קוגניטיבי מניעתי בזמן הפחתת מינון נוגדי-דיכאון, בכל הנוגע לסיכון להישנות או התלקחות (יחס סיכון של 0.86). תוספת טיפול קוגניטיבי מניעתי לנוגדי-דיכאון לוותה בירידה יחסית של 41% בסיכון, בהשוואה לנוגדי-דיכאון בלבד.

במהלך המחקר תועדו שני ניסיונות אובדניים (אחד בקבוצת טיפול בנוגדי-דיכאון בלבד ואחד בקבוצת טיפול קוגניטיבי מניעתי עם הפחתת נוגדי-דיכאון) ומקרה תמותה אחד (קבוצת טיפול קוגניטיבי מניעתי עם הפחתת נוגדי-דיכאון) שאינם על-רקע ההתערבות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי יש להציע טיפול קוגניטיבי מניעתי לחולים עם הישנות דיכאון תחת טיפול בנוגדי-דיכאון ולאלו המבקשים להפסיק את הטיפול התרופתי לאחר החלמה.

The Lancet Psychiatry

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עליה דרמטית בשיעורי אובדנות בקרב תלמידי מכללות בארצות הברית (Br J Sports Med)

    עליה דרמטית בשיעורי אובדנות בקרב תלמידי מכללות בארצות הברית (Br J Sports Med)

    לאורך שני העשורים נרשמה עליה בשיעור מקרי אובדנות בקרב תלמידי מכללות בארצות הברית וכעת מדובר בסיבה השניה בשכיחות לתמותה לאחר תאונות באוכלוסייה זו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מטעם ה-National Collegiate Athletic Association שפורסמו בכתב העת British Journal of Sports Medicine. החוקרים בחנו את נתוני התמותה בין השנים 2002 ו-2022 והשלימו ניתוח סטטיסטי להערכת שינויים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טבליות Iloperidone לטיפול אקוטי באירועי מאניה או מעורבים על-רקע הפרעה דו-קוטבית במבוגרים. המומחים מסבירים כי Iloperidone הינו תכשיר הפועל כאנטגוניסט משולב לקולטן 5-HT2A ו-D2 והינו חלק ממשפחת תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות. התכשיר אושר לראשונה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2009 לטיפול אקוטי במבוגרים עם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה