פעילות גופנית סדירה עשויה להביא לשיפור בריאות נפשית (Lancet Psychiatry)

הליכה פעילות גופנית

פעילות גופנית סדירה עשויה לסייע בשיפור הבריאות הנפשית, כך עולה מתוצאות מחקר חתך שכלל משתתפים מהאוכלוסיה הכללית שהשיבו לשאלונים. במאמר שפורסם בכתב העת Lancet Psychiatry מדווחים החוקרים כי בהשוואה למבוגרים שלא עסקו בכל סוג של פעילות גופנית באלו שעשו כן נטל בריאות נפשית היה נמוך בעשרות אחוזים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע שפעילות גופנית מלווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה, מחלות לב וכלי דם, אירועים מוחיים וסוכרת, אך הקשר עם הבריאות הנפשית אינו ידוע. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין פעילות גופנית ובין נטל הבריאות הנפשית במדגם גדול ולהבין טוב יותר את ההשפעה של פעילות גופנית על סוג, תדירות, משך וחומרת הפרעות נפשיות.

מדובר במחקר חתך שכלל נתונים אודות 1,237,194 משתתפים בגילאי 18 שנים ומעלה בארצות הברית מסקר Behavioral Risk Factors Surveillance System והשוו את מספר הימים בהם דיווחו המשיבים על מצב נפשי רע תוך השוואת אלו שהתאמנו ואלו שלא עסקו בפעילות גופנית. הם בחנו את סוג הפעילות, משך הפעילות, תדירות ועוצמת הפעילות.

מהתוצאות עלה כי בקרב משתתפים שעסקו בפעילות גופנית תועדו פחות 1.49 ימים של מצב נפשי רע (ירידה של 43.2%) במהלך החודש האחרון, בהשוואה לאלו שלא עסקו בפעילות גופנית סדירה, אך פרט לכך תאמו במאפיינים הגופניים והסוציו-דמוגרפיים. כל סוגי הפעילות הגופנית נקשרו עם נטל בריאות נפשית נמוך יותר (ירידה מינימאלית של 11.8% וירידה מקסימאלית של 22.3%), בהשוואה לאלו שלא עסקו בפעילות גופנית.

הקשרים הבולטים ביותר תועדו במקצועות ספורט קבוצתי פופולאריים (ירידה של 22.3%), רכיבה על אופניים (ירידה של 21.6%) ופעילות אירובית או בחדר כושר (ירידה של 20.1%), כמו גם פעילות במשך 45 דקות ותדירות של 3-5 פעמים בשבוע.

החוקרים מסכמים וכותבים כי במדגם גדול של משתתפים מארצות הברית, פעילות גופנית לוותה בירידה משמעותית בהפרעות נפשיות במהלך החודש האחרון. פעילות גופנית רבה יותר אינה תמיד טובה יותר, כאשר סוגי פעילות ספציפיים, משך ותדירות פעילות גופנית עשויים להיות יעדים יעילים יותר להפחתת נטל הפרעות נפשיות.

Lancet Psychiatry

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • ניתוח ארתרוסקופי עשוי להשפיע לטובה על המהלך הטבעי של אוסטיאוארתריטיס בחולים עם תסמונת צביטת הירך (Am J Sports Med)

    ניתוח ארתרוסקופי עשוי להשפיע לטובה על המהלך הטבעי של אוסטיאוארתריטיס בחולים עם תסמונת צביטת הירך (Am J Sports Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Sports Medicine עולה כי תיקון ארתרוסקופי מלווה בתוצאות טובות יותר בחולים עם תסמונת צביטת הירך (Femoroacetabular Impingement) למרות התקדמות דומה של אוסטיאוארתריטיס לעומת חולים לאחר טיפול לא-שמרני. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 100 חולים (200 ירכיים) לאחר ניתוח ארתרוסקופי ראשוני חד-צדדי של הירך (100 ירכיים) או טיפול […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה