במהלך העשורים האחרונים חלה ירידה בשיעור מקרי שיתוק מוחין (Archives of Disease in Childhood) והערת עורך ניאונטולוגיה ד”ר ברזילי

מנתונים שפורסמו בכתב העת Archives of Disease in Childhood. Fetal and Neonatal Edition עולה כי בין השנים 1990 ועד 2008 חלה ירידה עקבית בשיעורי הימצאות שיתוק מוחין בקרב תינוקות במשקל לידה נמוך או גיל היריון מוקדם לאחר היריון מרובה עוברים. יתרה מזאת, בתינוקות עם שיתוק מוחין שנולדו לאחר הריון מרובה עוברים תועד פרופיל דומה של ליקוי מוטורי חמור, בהשוואה לתינוקות עם שיתוק מוחין לאחר היריון יחיד.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במדינות מפותחות ישנה עליה בשיעור תינוקות הנולדים לאחר הריון מרובה עוברים (תאומים או שלישיות) ואלו עשויים להיות בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין. עם זאת, אין מחקרים רבים אודות המגמות לאורך זמן בתינוקות אלו. מטרתם כעת הייתה לאסוף נתונים ממאגרי רישום באירופה ולבחון את שיעורי הימצאות שיתוק מוחין והמגמות בקרב תינוקות שנולדו בין השנים 1990 עד 2008 לאחר הריון יחיד או הריונות מרובי עוברים.

החוקרים אספו נתונים אודות למעלה מ-4.4 מיליון הריונות יחידים והריונות מרובי-עוברים, מהם 8,416 תינוקות (0.19%) עם אבחנה של שיתוק מוחין.

מהנתונים עולה כי משנת 1990 נרשמה עליה משמעותית בשיעור לידות תינוקות לאחר היריון מרובה עוברים. בתינוקות שנולדו לאחר הריון מרובה עוברים תועד סיכון מוגבר לשיתוק מוחין (סיכון יחסי של 4.27, רווח בר-סמך 95% של 4.00-4.57).

בקרב תינוקות שנולדו לאחר היריון יחיד ואלו שנולדו לאחר הריון מרובה עוברים, הסיכון לשיתוק מוחין היה גבוה יותר במקרים של לידה בשבוע היריון מוקדם יותר או עם משקל לידה נמוך יותר. עם זאת, שיעורי הימצאות שיתוק מוחין ירד משמעותית בקרב פגים שנולדו לפני 32 שבועות היריון ואלו במשקל לידה נמוך מאוד (מתחת ל-1,500 גרם), אשר נולדו בתום הריון מרובה עוברים. חומרת הליקוי המוטורי הייתה דומה בילדים עם שיתוק מוחין לאחר הריון יחיד או הריון מרובה עוברים.

החוקרים כותבים כי ייתכן ושיפור בניהול הטיפול בפגים משנות התשעים של המאה הקודמת תרמו גם לשיפור התוצאות של הריונות מרובי עוברים.

Archives of Disease in Childhood. Fetal and Neonatal Edition 2020 August 26

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

תוצאות מחקר זה מעודדות, כי למרות שעלה שיעור ההריונות מרובי העוברים הרי ששיעור הילודים עם שיתוק מוחין ירדה. כנראה שהטיפול התקדם בשנים הללו וכיום התוצאות טובות יותר. ניתן רק לשאוף ולהמשיך במגמה זו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משטר הכולל מתן 13 מנות של ויטמין K לווה בשיפור משמעותי של פרופיל תפקודי קרישה בתינוקות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל מתן שלוש מנות פומיות של ויטמין K. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • האם נטילת תוספי ויטמין C בזמן היריון עשויה להגן מפני צפצופים בצאצאים לאימהות מעשנות? (JAMA Pediatrics)

    האם נטילת תוספי ויטמין C בזמן היריון עשויה להגן מפני צפצופים בצאצאים לאימהות מעשנות? (JAMA Pediatrics)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatric עולה כי תוספי ויטמין C בזמן היריון עשויים להפחית את הסיכון לצפצופים בצאצאים לאימהות מעשנות, הודות להשפעה של הוויטמין על תפקודי דרכי אוויר. החוקרים השלימו ניתוח מדדי FEF (או Forced Expiratory Flow) של ילדים שנכללו במחקר אקראי שבעבר מצא כי תוספי ויטמין C, בשילוב עם ייעוץ להפסקת עישון, […]

  • חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    בנשים עם הופעה של סוכרת הריונית לפני שבוע 20 להיריון ייתכנו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לנשים עם הופעה מאוחרת של סוכרת הריונית שגם החלו טיפול לאחר 24-28 שבועות הריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ארגון הבריאות העולמי תומך בטיפול בסוכרת הריונית לאחר 24-28 שבועות הריון, אך מחקר TOBOGM הצביע על שיעור […]

  • חשיפה ל-Hydroxychloroquine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינה מעלה את הסיכון למומים מולדים (Rheumatology)

    חשיפה ל-Hydroxychloroquine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינה מעלה את הסיכון למומים מולדים (Rheumatology)

    טיפול ב- Hydroxychloroquine(פלקווניל) כנגד לופוס או דלקת מפרקים שגרונית במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינו מביא לעליה משמעותית בסיכון למומים מולדים מג’וריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Rheumatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Hydroxychloroquine מומלץ לטיפול בנשים הרות עם מחלות ריאומטיות, כולל לופוס ודלקת מפרקים שגרונית. עם זאת, בשנת 020 פורסם מחקר גדול […]

  • אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה בילדות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה בילדות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Dermatology עולה קשר בין אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם ובין סיכון מוגבר לסיבוכים בלידה ותחלואה בילדות, כולל הפרעות נשימתיות, מטבוליות, מחלות מערכת עצבים מרכזית ומחלות נוספות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הידראדניטיס סופורטיבה מלווה בשכיחות מוגברת של תחלואה בנשים בגיל הפוריות וסיבוכי הריון, אך ההשפעות […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה