תוצאות מרשימות ל-Cemiplimab כנגד סרטן צוואר הרחם (Ann Oncol)

מתוצאות מחקר בשלב 3 עולה כי טיפול אימונותרפי ב- Cemiplimab מוביל להארכת ההישרדות של נשים עם ממאירות חוזרת או גרורתית של צוואר הרחם כאשר ניתן כקו-טיפול שני. התרופה עדיין לא מאושרת להתוויה זו, אך מחברת התרופות נמסר כי בכוונתם להגיש את הנתונים לאישור בשנת 2021.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הצלה בכימותרפיה אינו יעיל בנשים עם סרטן צוואר רחם חוזר או גרורתי לאחר התקדמות תחת טיפול קו-ראשון בכימותרפיה עם או ללא Bevacizumab.

מחקר EMPOWER-Cervical 1/GOG-3016/ENGOT-cx9 הינו מחקר בתווית פתוחה, אקראי, רב-מרכזי, בשלב III, להערכת Cemiplimab לעומת טיפול כימותרפי לפי בחירת החוקרים, אשר ניתנו למשך עד 96 שבועות.

ניתוח הביניים השני נערך לאחר חציון מעקב של 18.2 חודשים, לאחר 85% מכלל אירועי ההישרדות הכוללת. המחקר כלל 608 משתתפות (גיל ממוצע של 51 שנים) עם סרטן צוואר הרחם, אשר התקדם לאחר טיפול כימותרפי מבוסס-פלטינום כקו טיפול ראשון.

מהנתונים עולה כי חציון ההישרדות הכוללת עמד על 12.0 חודשים עם Cemiplimab לעומת 8.5 חודשים עם טיפול כימותרפי (יחס סיכון של 0.69). חציון ההישרדות הכוללת עמד על 11.1 חודשים עם Cemiplimab לעומת 8.8 חודשים עם טיפול כימותרפי (יחס סיכון של 0.73) בתת-קבוצה גדולה של חולות עם קרצינומה של תאי קשקש של צוואר הרחם. חציון משך ההישרדות עמד על 13.3 חודשים לעומת 7.0 חודשים (יחס סיכון של 0.56) בתת-קבוצה קטנה של נשים עם אדנוקרצינומה.

נשים עם קרצינומה של תאי קשקש היוו את מרבית הנשים בשתי זרועות המחקר (239 מבין 304 מטופלות ב- Cemiplimab ו-238 מבין 304 מטופלות בכימותרפיה).

התועלת מבחינת ההישרדות הכוללת תועדה בתתי-קבוצות שונים לפי אזור גיאוגרפי, מצב תפקודי, טיפול קודם ב-Bevacizumab ומספר קווי טיפול סיסטמי קודמים.

ההישרדות ללא-התקדמות בכלל המדגם ובנשים עם קרצינומה של תאי קשקש עמדה על 2.8 חודשים ו-2.9 חודשים עם Cemiplimab וכימותרפיה, בהתאמה (יחס סיכון של 0.75 ו-0.71) ועל 2.7 ו-2.8 חודשים, בהתאמה, בנשים עם אדנוקרצינומה (יחס סיכון של 0.91).

שיעורי תגובה אובייקטיבית להערכת החוקרים עמדו על 16.4% לעומת 6.3% בכלל המדגם; 17.6% לעומת 6.7% בקרב נשים עם קרצינומה של תאי קשקש; ו-12.3% לעומת 4.5% בנשים עם אדנוקרצינומה. חציון משך התגובה המשוער עמד על 16.4 חודשים לעומת 6.9 חודשים וחציון משך התגובה בפועל עמד על 2.7 לעומת 1.6 חודשים.

הטיפול ב- Cemiplimab נסבל היטב, ללא סוגיות בטיחות חדשות. אירועים חריגים דוגמת אנמיה (25% לעומת 45%), בחילות (18% לעומת 33%) והקאות (16% לעומת 23%), אשר תועדו בשכיחות גבוהה יותר עם Cemiplimab לעומת כימותרפיה, תוארו בעבר עם תרופות ממשפחת מעכבי PD-1/PD-L1.

שיעורי הפסקת טיפול עקב אירועים חריגים עמדו על 8% עם Cemiplimab לעומת 5% עם טיפול כימותרפי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול ב- Cemiplimab הוביל לשיפור משמעותי בהישרדות הכוללת לעומת טיפול כימותרפי בנשי עם סרטן צוואר רחם חוזר או גרורתי לאחר טיפול כימותרפי מבוסס-פלטינום, ללא תלות בסטאטוס PD-L1 או במאפיינים ההיסטולוגיים. לא תועדו סוגיות בטיחות חדשות.

Ann Oncol. Published online May 12, 2021

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה בילדות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה בילדות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Dermatology עולה קשר בין אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם ובין סיכון מוגבר לסיבוכים בלידה ותחלואה בילדות, כולל הפרעות נשימתיות, מטבוליות, מחלות מערכת עצבים מרכזית ומחלות נוספות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הידראדניטיס סופורטיבה מלווה בשכיחות מוגברת של תחלואה בנשים בגיל הפוריות וסיבוכי הריון, אך ההשפעות […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה