מחקר חדש מצא, כי גיל מתקדם, מין זכר, לחץ דם סיסטולי נמוך וגורמים נוספים קשורים בסיכון מוגבר לתמותה לאחר אשפוז בשל אי-ספיקת לב אקוטית.
לדברי החוקרים, למרות החשיבות הקלינית של אי-ספיקת לב אקוטית, קיים כיום מידע מצומצם בנוגע לאפידמיולוגיה, לטיפול ולפרוגנוזה של מצב זה.
במסגרת המחקר, השתמשו החוקרים בנתונים מה- Finnish Acute Heart Failure Studyבמטרה לבחון את הגורמים, מחלות נלוות, סוגי טיפולים, תחלואה, תמותה ומרקרים פרוגנוסטיים של אי-ספיקת לב אקוטית.
נמצא, כי ההתייצגויות השכיחות ביותר של אי ספיקת לב אקוטית היו גודש אקוטי (63.5%) ובצקת ריאות (26.3%).
בנוסף נמצא, כי בקרב שני שליש מהחולים שמקטע הפליטה השמאלי שלהם דווח, מחצית היו עם תפקוד סיסטולי שמור.
החוקרים מציינים, כי שיעור התמותה בבית החולים היה 7.1%, כאשר 58% מהחולים בלבד שוחררו ישירות לביתם (על אף ש-78% אושפזו מביתם). היתר שוחררו לבתי חולים אזוריים או למוסדות סיעודיים להמשך השיקום.
עפ”י הדיווח, שיעורי התמותה כעבור שנה היו גבוהים יותר בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית לא מפוצה (33.5%) בהשוואה לחולים עם אי-ספיקת לב אקוטית (21.1%). בנוסף, שיעורי התמותה היו הגבוהים ביותר בקרב חולים עם אי ספיקת לב ימנית (43.3%) או שוק קרדיוגני (35.7%), בינוניים במקרי בצקת ריאות (31.9%) ובמקרי הגודש (25.1%), והנמוכים ביותר בקרב חולים עם אי ספיקת-לב היפרטנסיבית (15.8%).
כאמור, גיל, מין זכר ולחץ דם סיסטולי נמוך בקבלה היו גורמים פרוגנוסטיים בלתי תלויים לתמותה, וכן רמות CRP מעל 10 מ”ג/ליטר, וקריאטינין מעל 1.35 מ”ג/ד”ל.
לדברי החוקרים, הבנה טובה יותר של אי-ספיקת לב אקוטית עשויה לסייע בפיתוח פרוטוקולים לשיפור הפרוגנוזה של חולים עם אי-ספיקת לב אקוטית. לדבריהם, אין להתייחס לאי-ספיקת לב אקוטית כקטגוריה בודדת, ולכן דרושים מחקרים נוספים, שיתחשבו באטיולוגיות ובהסתמנויות מגוונות של אי-ספיקת לב אקוטית.
נכון להיום, מוסיפים החוקרים, יש עדיין מקום לשיפור באסטרטגיות האבחנתיות והטיפוליות, כפי שתואר בקווי ההנחיה שפורסמו לאחרונה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!