הסקירה נערכה בהמלצת פרופ’ מיכאל מאיר, עורך מדור המעבדה הרפואית

מתוצאות מחקר חדש שפורסם בירחון  Journal of American College of Cardiology, עולה כי NT-proBNP (N-terminal pro-B-type Natriuretic Peptide) מספק מידע חשוב והכרחי למטפלים לניבוי התפתחות אי ספיקת לב, ומדד למידת אי ספיקת לב בחולים תסמיניים וא-תסמיניים.

לדברי החוקרים, לפחות 80% ממקרי המוות הקרדיו-וסקולאריים מופיעים באוכלוסיה הקשישה.  כמו כן גם מחלה קרדיו-וסקולארית תת-קלינית נפוצה באופן מיוחד באוכלוסיה זו.  החוקרים מציינים קושי משמעותי בו נתקלים הרופאים בעת טיפול באוכלוסיה הקשישה משתנים כמו כולסטרול, עישון, סוכרת וגורמי סיכון נוספים לתחלואה קרדיו-וסקולארית מאבדים חלק מיכולת הניבוי שלהם באוכלוסיה זו.

NT-proBNP הוצע בעבר כסמן לניבוי הופעת אי ספיקת לב, בייחוד באוכלוסיה הקשישה.  המחקר הנוכחי תומך בהרחבת תפקידו של החלבון, לא רק ככלי ניבוי בלתי תלוי לאי ספיקת לב, אלא גם לצורך ניטור השינויים המתמידים בסיכון לאי ספיקת לב לאורך הזמן.

במחקר הנוכחי נכללו 2,975 קשישים המתגוררים בקהילה, אשר אינם ידועים כחולי אי ספיקת לב ושייכים למחקר CHS (Cardiovascular Health Study).  רמות NT-proBNP בסרום נמדדו בעת הכניסה למחקר וכן לאחר שנתיים או שלוש שנים.

מתוצאות המחקר עולה, לאחר תיקנון עבור ערפלנים אפשריים, כי ערכי NT-proBNP בחמישית העליונה של התוצאות היו קשורים באופן בלתי תלוי בסיכון מוגבר לאי ספיקת לב ותמותה קרדיו-וסקולארית, בהשוואה לתוצאות בתחום החמישית התחתונה.  כמו כן, משתתפים עם רמות נמוכות של NT-proBNP בתחילה, אשר עלו ביותר מ- 25% במהלך תקופת המעקב, היו בסיכון מוגבר לאי ספיקת לב ותמותה קרדיו-וסקולארית בהשוואה למשתתפים עם רמות נמוכות עקביות.  באופן דומה, אלו שהיו בעלי רמות גבוהות של החלבון אשר ירדו לאורך תקופת המעקב, הדגימו סיכון שפחת אף הוא.

החוקרים מדגישים כי הממצא הייחודי במחקרם הינו העובדה שגם לאחר תיקנון הממצאים לגורמי סיכון קרדיו-וסקולאריים נוספים, עלייה של ה- NT-proBNP, מטה את החולה הקשיש והא-תסמיני לפרוגנוזה לא טובה.  בנוסף, מציינים החוקרים כי עבור האוכלוסיה הקשישה, NT-proBNP הינו בעל ערך פרוגנוסטי הרבה יותר משמעותי מגורמי סיכון מוכרים, עניין שנותר שנוי במחלוקת עבור האוכלוסיה הכללית.

החוקרים מסבירים כי אי ספיקת לב הופכת במהירות לאחת מהפתולוגיות הלבביות השכיחות ביותר בחולים מעל גיל 65.  לרוב, כאשר אדם מפתח אי ספיקת לב, התוצאות אינן טובות, והמחלה אינה מגיבה היטב לטיפול הקיים.

בשנת 2005 פיתח ה- AHA (American Heart Association) הנחיות לאי ספיקת לב הכוללות ארבעה שלבים: A אדם א-תסמיני, בעל גורמי סיכון וללא עדות למחלת לב מבנית; B אדם א-תסמיני, עם עדות למחלת לב מבנית; C אי ספיקת לב תסמינית; D תסמינים משמעותיים מופיעים גם בעת מנוחה ואינם מגיבים לטיפול מקובל ללא התערבויות יוצאות דופן.

לטענת החוקרים, תועלתו של המחקר הינה בכך שניתן יהיה לזהות אוכלוסיה המדורגת בשלב נמוך ולמנוע מעבר לשלבים מתקדמים יותר.

החוקרים מציינים, באופן ספציפי, כי נבדקים שהיו בעלי רמות NT-proBNP מעל 190 פ”ג/מ”ל בתחילה, ואשר עלו בהמשך במעל 25%, הדגימו סיכון של 8% לשנה לחלות באי ספיקת לב.  לעומת זאת, אלו שהיו בעלי רמות גבוהות בתחילה, אשר ירדו בהמשך, הדגימו סיכון של כ- 2% לשנה.

החוקרים מציעים מספר סיבות להכנסת NT-proBNP לשימוש כסמן יעיל. בין הסיבות מצוי הממצא לפיו NT-proBNP עשוי להשתנות בהתאם לעליות בלחצים בתוך הלב. אולם, מחלות קרדיו-וסקולאריות אחרות שאינן קשורות ללחץ תוך לבבי, דוגמת מחלת לב איסכמית ופיברוזיס לבבי, נקשרו גם הן לעליות ב- NT-proBNP.  מידע זה הינו חשוב, היות ואוכלוסיה קשישה עלולה לסבול מפיברוזיס לבבי ללא כל תסמינים, פתולוגיה שעשויה להתגלות בבדיקת רמות NT-proBNP.

למעשה, רואים החוקרים ב- NT-proBNP מדד ישיר לבריאות לבבית, כאשר גורמי סיכון ידועים הינם פחות ישירים.  יחד עם זאת, הפיכת NT-proBNP לבדיקת סקר או לסמן פרוגנוסטי, מעלה שתי שאלות חשובות מה ניתן יהיה לעשות באם התוצאות תצבענה על ערכים גבוהים? האם הדבר יעזור לרופאים המטפלים?

החוקרים מציינים את בריטניה, כמדינה שיצרה תקדים לשימוש נרחב ב- NT-proBNP.  שם, השירות לבריאות לאומית הפך את  NT-proBNP זמין רשמית לסייע לרופאי משפחה להפנות מטופלים לבדיקת אקו-לב באופן מתאים.  יחד עם זאת, שירותי הבריאות בבריטניה טרם הפכו את הבדיקה לבדיקת סקר שגרתית.

החוקרים מסכמים כי NT-proBNP הינה בדיקה קלה לביצוע, ואינה כרוכה בעלות גבוהה.  אולם, מטופלים מוצפים בבקשות לבצע בדיקות סמנים לסקירה ובדיקות בכלל.  החוקרים משווים את הבדיקה לבדיקת טרופונין שדרשה זמן רב עד שנכנסה לבדיקות שגרה בבתי חולים, ומבינים את הקושי להתרגל לבדיקות חדשניות.

J Am Coll Cardiol 2010