בחולים עם חרדה או דיכאון המאושפזים לבית החולים בתמונה של אוטם חד של שריר הלב הסיכוי להשלמת צנתור כלילי ואנגיופלסטיה או ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים נמוך יותר, בהשוואה לחולים דומים שאינם סובלים מהפרעות אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-Anxiety and Depression Association of America.
החוקרים מוסיפים כי באופן מפתיע, מהממצאים עולה כי שיעורי התמותה נמוכים יותר לאחר אוטם חד של שריר הלב בחולים עם הפרעות חרדה ודיכאון, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.
במסגרת המחקר התבססו החוקרים על נתוני מאגר Nationwide Inpatient Sample להערכת מגמות ההיארעות, טיפול ותמותה במבוגרים עם אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST או אוטם ללא עליות מקטע ST בין השנים 2002-2011.
הם עקבו אחר התוצאות בחולים עם הפרעות חרדה (קרוב ל-51,000 חולים) או דיכאון (כ-106,000 חולים) בעת השחרור, ללא אבחנה פסיכיאטרית אחרת, כולל הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה.
תוצאות אלו נבחנו בהשוואה למדגם אקראי של מבוגרים ללא מחלה פסיכיאטרית (למעלה מ-1.7 מיליון ביקורות). בניתוח הסטטיסטי לקחו החוקרים בחשבון ערפלנים אפשריים, כולל משתנים דמוגרפיים, גורמי סיכון, מיקום בית החולים וסיבוכים.
מהתוצאות עלה כי במהלך תקופת המחקר, שיעור האוטמים של שריר הלב ירד בקבוצת הביקורת (בהיקף של 5%), אך לא בשתי הקבוצות האחרות.
החוקרים מדווחים כי במהלך עשר השנים האחרונות חלה בכל המדינה עליה דרמטית בשיעורי אוטם שריר הלב בחולים עם הפרעות חרדה ודיכאון. עליה זו בולטת במיוחד עם מקרים של אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST, כאשר חולים עם דיכאון אובחנו עם 4,437 אירועים של אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST בשנת 2002, לעומת 12,478 חולים בשנת 2011 (עליה של 200%). בחולים עם הפרעות חרדה דווחה עליה של 150% באירועי אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST במהלך אותה תקופה מ-2,124 בשנת 2002 ל-6,111 בשנת 2011.
בחולים עם הפרעות דיכאון נרשמה ירידה של 30% בסיכוי לצנתור כלילי במהלך אוטם שריר הלב וירידה של 35% בסיכוי לרה-וסקולריזציה באמצעות אנגיופלסטיה, בהשוואה לביקורות ללא הפרעה פסיכיאטרית.
הפרעות חרדה לוו בירידה של 10% ו-20% בסיכוי לצנתור כלילי ורה-וסקולריזציה, בהתאמה. עם זאת, כאשר החוקרים השוו את שיעורי הצנתור לפי סוג אוטם שריר הלב, בחולים עם חרדה ואוטם עם עליות מקטע ST השיעורים היו גבוהים יותר, בהשוואה לביקורות (45.7% לעומת 41.6%, p<0.0001).
החוקרים זיהו עוד הבדלים בשיעור ניתוחי מעקפים של העורקים הכליליים בחולים עם אוטם שריר הלב ללא עליות מקטע ST. הם מדווחים כי 7.8% מהחולים עם הפרעות חרדה ו-5.5% מהחולים עם הפרעות דיכאון עברו ניתוח מעקפים, זאת בהשוואה לכ-8% מהביקורות (p<0.0001).
באשר לחולים עם אוטם לבבי ועליות מקטע ST, רק בחולים עם דיכאון (5.5%) שיעור ניתוחי המעקפים היה נמוך יותר בהשוואה לביקורות (7.6%, p<0.0001). בחולים עם הפרעות חרדה תועד סיכוי גבוה יותר להשלמת הפרוצדורה (7.9%, p<0.0001).
למרות העובדה שבחולים עם הפרעות חרדה ודיכאון נרשמו שיעורים גבוהים יותר של אוטם שריר הלב, בחולים אלו שיעורי התמותה באשפוז היו נמוכים יותר, בהשוואה לחולים ללא חרדה או דיכאון.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע את הסיבות להבדלים בטיפולים בין אוכלוסיות אלו.
מתוך כנס ADAA
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!