דום נשימה חסימתי בשינה בחולים המחלימים מהתערבות כלילית מילעורית (PCI או Percutaneous Coronary Intervention) עשוי לנבא סיבוכים לבביים מג’וריים ואירועים צרברווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מסינגפור במאמר חדש פורסם בכתב העת Sleep Medicine.
החוקרים ערכו בדיקות שינה בבית של 68 חולים, חציון של 14 ימים לאחר PCI בשל תסמונת כלילית חדה. אף אחד מהמשתתפים במחקר לא קיבל טיפול לדום נשימה חסימתי בשינה אך ב-24 חולים (35.3%) מדד אפניאה-היפופניאה עמד על לפחות 15 והם אובחנו עם ההפרעה. השכיחות הנמוכה של דום נשימה חסימתי בשינה בהשוואה לדיווחים קודמים מעידה על נוכחות דום נשימה זמני במהלך שלב חד של תסמונת כלילית חדה.
במהלך תקופת מעקב בת 24 חודשים, אף אחד מהמשתתפים עם דום נשימה חסימתי בשינה לא טופל במכשיר CPAP או בטיפול אחר להפרעה. לאחר השחרור מאשפוז האינדקס, כל החולים קיבלו טיפול בהתאם להנחיות הבינלאומיות.
עם זאת, לאחר 24 חודשים, ההיארעות של סיבוכים לבביים וצרברווסקולאריים מג’וריים עמדה על 34.9% בקבוצת החולים עם דום נשימה חסימתי בשינה ועל 5.1% באלו ללא ההפרעה הנשימתית. לאחר תקנון לגורמים דוגמת גיל ומין, דום נשימה חסימתי בשינה נותר גורם מנבא משמעותי לאירועים אלו (יחס סיכון של 6.95).
יש הוכחות כי טיפול לדום נשימה חסימתי בשינה הביא להפחתת אירועים חריגים ולמרות שדרושים מחקרים נוספים בנושא, החוקרים קובעים כי מסיכום הנתונים עולה כי סביר להציע לחולים עם תסמונת כלילית חדה להשלים בדיקות לדום נשימה חסימתי בשינה, ולאלו עם ההפרעה להציע טיפול במכשיר CPAP.
ממצאי המחקר מספקים עדות נוספת לפיה דום נשימה חסימתי בשינה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי ומדד פרוגנוסטי לתסמונת כלילית חדה. החוקרים מציעים כי בדיקות סקר קפדניות יותר לדום נשימה חסימתי בשינה בחולים הפונים עם תסמונת כלילית חדה עשויים לסייע בשיפור הפרוגנוזה של החולים.
Sleep Medicine 2014
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!