מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Journal of the American College of Cardiology, עולה כי מחלת כליות כרונית מעלה את הסיכון לאירועים מוחיים ותסחיפים סיסטמיים בחולים עם פרפור פרוזדורים, זאת ללא תלות בגורמי סיכון אחרים לאירועים מוחיים, בפרט בחולים הנדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מצד שני, טיפול בקומדין בחולים אלו מפחית משמעותית את הסיכון לתמותה מכל-סיבה, תמותה עקב מחלות לב וכלי דם ותוצא משולב הכולל אירוע מוחי פטאלי ודימום פטאלי.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות כל החולים ששוחררו מבתי חולים בדנמרק עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם, בתקופה שבין 1997-2011. מבין קרוב ל-155,000 חולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם, הם זיהו 11,129 חולים (7.2%) עם מחלת כליות סופנית ו-1,728 חולים נוספים (1.1%) שקיבלו טיפול כלייתי חליפי.

הסיכון לאירועים מוחיים או תרומבואמבוליזם נבחן בכלל החולים לפי מדד CHA2DS2VASc בעוד שהסיכון לדימום נקבע על-בסיס מדד HAS-BLED. למחקר הוגדרו מספר תוצאי סיום, כולל אשפוזים או תמותה עקב אירוע מוחי או תרומבואמבוליזם; תוצא משולב שכלל תמותה או אשפוז עקב אירוע מוחי, תרומבואמבוליזם, או דימומים, תוצא משולב של אירוע מוחי פטאלי או דימום פטאלי; תמותה עקב מחלות לב וכלי דם; ותמותה מכל-סיבה.

בקרב חולים ללא מחלת כליות כרונית שכיחות אירועים מוחיים או אירועים תרומבואמבוליים עמדה על 13.4%. בקרב חולים ללא מחלת כליות סופנית שכיחות אירועים מוחיים או אירועים תרומבואמבוליים עמדה על 9.9%.

בקרב חולים שלא טופלו בקומדין, הסיכון לאירוע מוחי/אירוע תרומבואמבולי היה גבוה משמעותית עם טיפול כלייתי חליפי, בהשוואה לחולים ללא מחלת כליות כרונית. בקרב אלו שלא טופלו בקומדין עם מדד CHA2DS2VASc גבוה (2 ומעלה), שיעור אירועים מוחיים/אירועים תרומבואמבוליים עלה משמעותית בחולים ללא מחלת כליות סופנית ובאלו תחת טיפול כלייתי חליפי, בהשוואה לחולים ללא מחלת כליות כרונית.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בלתי-תלוי בין מחלת כליות כרונית ובין סיכון מוגבר לאירועים מוחיים או אירועים תרומבואמבוליים בחולים בסיכון גבוה, שנע בהיקף של פי 1.3 בחולים ללא מחלת כליות סופנית ועד פי 1.6 בחולים תחת טיפול כלייתי חליפי.

טיפול בקומדין לווה בירידה של 20% בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים בסיכון גבוה, ללא מחלת כליות סופנית, כמו גם ירידה של 36% בסיכון לתמותה מכל-סיבה בהשוואה לחולים שלא קיבלו טיפול אנטי-תרומבוטי. הטיפול בקומדין לווה גם בירידה של 29% בסיכון לתוצא משולב שכלל אירוע מוחי פטאלי ודימום פטאלי באותה קבוצה בסיכון גבוה של חולים ללא מחלת כליות סופנית. קומדין לווה בירידה של 38% בסיכון לתמותה מכל-סיבה בחולים עם מדד CHA2DS2VASc נמוך-עד-בינוני. בחולים בסיכון גבוה תחת טיפול כלייתי חליפי הטיפול בקומדין לווה בירידה של 15% בסיכון לתמותה מכל-סיבה.

עוד תועדה מגמה לירידה בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ותוצא משולב שכלל תמותה ואשפוזים עקב אירועים מוחיים ותרובמבואמבוליים עם טיפול בקומדין, באותה אוכלוסיה בסיכון גבוה של חולים תחת טיפול כלייתי חליפי, אך ירידה זו לא הייתה מובהקת סטטיסטית.

J Am Coll Cardiol 2014: 64:2471-2482

לידיעה במדסקייפ