קרדיולוגיהבעריכת ד"ר מנחם נהיר

גישה מומלצת לאבחנת טכיקרדיה עם קומפלקס צר בתרשים אק”ג (מתוך הכנס השנתי הווירטואלי מטעם ה-Society of Hospital Medicine)

במהלך הרצאה שניתנה במסגרת הכנס השנתי הווירטואלי מטעם ה-Society of Hospital Medicine מומחים מציעים לרופאים העובדים בבתי חולים גישה לזהות מקרים של טכיקרדיה עם קומפלקס צר כאשר בוחנים תרשים אק”ג.

המומחים מסבירים כי רופאים הבוחנים תרשים אק”ג עם עדות לטכיקרדיה עם קומפלקס צר צריכים להיות מסוגלים להגיע לאבחנה הנכונה של הפרעת הקצב. על הרופאים לדעת להגיע להחלטות מהירות אודות הגורם להפרעת הקצב בחולה אינו יציב ולכן הם מציעים גישה בת שלושה שלבים בכדי להגיע לאבחנה הנכונה.

בשלב הראשון, הם מציעים לבחון את קצב הלב, כאשר לפי הגדרה, טכיקרדיה עם קומפלקס צר היא גם צרה וגם מהירה, עם קומפלקס QRS של פחות מ-0.12 שניות וקצב לב של מעל 100 פעימות לדקה.

בשלב השני, יש לקבוע אם מדובר במקצב סדיר או לא-סדיר, כאשר ההבחנה בין שני אלו מסייעת בצמצום מיידי של האבחנה המבדלת. המומחים הציעו לקהל להכין רשימה לזכור או לשמור קרוב על מכשיר הטלפון או במחברת, המבחינה בין האבחנות האפשריות במקרים של מקצב סדיר ולא-סדיר.

בשלב השלישי, יש לבחון אם גלי P מכוונים כלפי מעלה לפני כל קומפלקס QRS בלידים II ו-V1, מידע זה מסייע לשלול חלק מבין האבחנות האפשריות ברשימת האבחנה המבדלת.

טכיקרדיה עם קומפלקס צר ומקצב לא-סדיר: ישנן רק שלוש אפשרויות:

·       פרפור פרוזדורים קצב הלב לרוב נע סביב 110-160 פעימות לדקה, אך עשוי להיות מהיר יותר ואין עדות לגלי P.

·       טכיקרדיה פרוזדורית רב-מוקדית קצב הלב לרוע נע סביב 100-150 פעמות לדקה, אך לעיתים עשוי להיות מעל 180 פעימות לדקה. באותו ליד ניתן לזהות שלושה גלי P שונים, אחד עשוי להראות גבוה כמו הר, אחר עשוי להיות קצר ושטוח וייתכן כי הבא יהיה גדול ורחב.

·       רפרוף פרוזדורים טכיקרדיה זו מופיעה בקצב בל כ-300 פעימות לדקה בין כל קומפלקס QRS. קצב הלב עשוי לנוע סביב 150 פעימות לדקה בנוכחות חסם 2:1, או 100 פעימות לדקה עם חסם של 3:1. גלי ה-P עשויים להיות חיוביים או שליליים.

טכיקרדיה עם קומפלקס קצר ומקצב סדיר:

·       סינוס טכיקרדיה קצב הלב לרוב איטי מ-150 פעימות לדקה, קומפלקס QRS מציג תבנית סדירה וגל P חיובי ניתן לזיהוי בקלות בלידית II ו-V1.

·       טכיקרדיה פרוזדורית קצב הלב לרוב נע סביב 100-140 פעימות וניתן לזהות בקלות גלי P. בניגוד לסינוס טכיקרדיה, חולים אלו חשים בטוב ואין שינויים תכופים בקצב הלב.

·       רפרוף פרוזדורים ההפרעה היחידה היכולה להופיע עם מקצב סדיר או לא-סדיר. כאשר המקצב סדיר, הסיבה היא שישנה האטת הולכה בצומת פרוזדור-חדר.

·       AV Reentrant Tachycardia הפרעה זו כוללת שתי צורות: Atrioventricular Nodal Reentrant Tachycardia ו- Atrioventricular Reentrant Tachycardia. קצבי הלב יכולים לקפוץ בפתאומיות מ-80 פעימות לדקה ל-180, 200 או אף 240 פעימות לדקה, כמעט תוך שניה. אין הפרעת קצב אחרת עם קומפלקס צר היכולה להגיע לקצב כה מהיר.

·       Accelerated Junctional Tachycardia – הפרעת קצב זו לעיתים קרובות מופיעה עם קצב לב איטי מ-120 פעימות לדקה.  במקרים אלו קצב הלב הינו מעט מעל 100 פעימות לדקה, לרוב ישנם גלי P לאחר קומפלקס QRS שהם הפוכים בשל ההולכה הרטרוגרדית.

מתוך הכנס השנתי הווירטואלי מטעם ה-Society of Hospital Medicine

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי JAK לא תועדה היארעות מוגברת של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF או תרופות ביולוגיות עם מנגנוני פעולה אחרים במהלך השנתיים הראשונות לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. החוקרים בחנו את הנתונים מ-15 מאגרים להשוואת היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים […]

  • ההשפעה של היפופאראתירואידיזם כרוני על בריאות הלב

    ההשפעה של היפופאראתירואידיזם כרוני על בריאות הלב

    בחולים עם היפופאראתירואידיזם כרוני סיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לביקורות ללא מחלה זו, כאשר ההשפעה בולטת במיוחד בנשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. החוקרים השלימו מחקר שכלל נתונים ממאגרים מבוססי-אוכלוסייה בשבדיה להערכת הסיכון למחלות […]

  • מדידות לחץ דם ביתיות גבוהות מלוות בהתקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים עולה

    מדידות לחץ דם ביתיות גבוהות מלוות בהתקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים עולה

    במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים משבדיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לרוב חלה התקדמות איטית של הרחבת אבי עורקים עולה, אך בנוכחות מדידות לחץ דם סיסטולי ביתיות גבוהות יותר לאורך שבעה ימים נרשמה התקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים. מדגם המחקר כלל 74 משתתפים (גיל ממוצע של 59 שנים, 22% […]

  • התועלת של טיפול בחסר ברזל בחולים עם אי-ספיקת לב

    התועלת של טיפול בחסר ברזל בחולים עם אי-ספיקת לב

    בחולים עם אי-ספיקת לב וחסר ברזל שקיבלו טיפול תוך-ורידי בברזל תועדו שיעורים נמוכים יותר של תמותה קרדיווסקולארית או אשפז בשל אי-ספיקת לב, אך תוצאות מחקר FAIR-HF2 לא היו מובהקים סטטיסטית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. עם זאת, כאשר ממצאי המחקר שולבו במטה-אנליזה עם תוצאות חמישה מחקרים קודמים, תועדו יתרונות חשובים למטופלים, כך […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך