במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Medicine מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שימוש רציף ב-Glimepiride מלווה בשיעורי הישרדות טובים יותר, לצד שיעור נמוך יותר של אשפוזים או פניות לחדרי מיון בשל אי-ספיקת לב ושיעור נמוך יותר של אשפוזים בשל אוטם לבבי חד או אירוע מוחי בחולים עם סוכרת מסוג 2 ואי-ספיקת לב.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ל-Glimepiride פרופיל בטיחות קרדיווסקולארי טוב, אך התועלת של הטיפול מבחינה קרדיווסקולארית אינה מובנת היטב.
מדגם המחקר כלל 21,451 חולים מאושפזים עם סוכרת מסוג 2 ואי-ספיקת לב, כולל 638 חולים שטופלו ב- Glimepiride ו-20,813 חולים שלא קיבלו את הטיפול התרופתי. ניתוח PSM (או Propensity Score Matching) הוביל ליצירת 509 זוגות של מטופלים ב- Glimepiride וחולים דומים שאינם מטופלים בתרופה, כאשר ניתוח סטטיסטי שימש להערכת תמותה מכל-סיבה, תמותה קרדיווסקולארית, אשפוזים וביקורים בחדרי מיון בשל אי-ספיקת לב ואשפוזים בשל אוטם לבבי או אירוע מוחי.
לאורך המעקב, שיעורי התמותה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.47, p<0.001), תמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון מתוקן של 0.34, p<0.001) ומספר אשפוזים או ביקורים בחדרי מיון בשל אי-ספיקת לב (יחס סיכון מתוקן של 0.42, p<0.001) ואשפוזים בשל אוטם לבבי או אירוע מוחי (יחס סיכון מתוקן של 0.53, p<0.001) היו נמוכים יותר משמעותית בזרוע הטיפול ב- Glimepiride; התוצאות היו דומות בכל תתי הקבוצות שנבחנו.
יתרה מזאת, Glimepiride במינון גבוה של 2-4 מ"ג ביום לווה בסיכון נמוך יותר לתמותה קרדיווסקולארית, בהשוואה לטיפול במינון נמוך של 1 מ"ג ביום (יחס סיכון מתוקן של 0.55, P=0.047).
ההשפעה המגנה של הטיפול ב-Glimepiride עשויה להיות קשורה לעליה ברמות EET (או Epoxyeicosatrienoic Acid) בעקבות עיכוב sEH (או Soluble Epoxide Hydrolase).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על השפעה מגנה של Glimepiride מפני אירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם סוכרת מסוג 2 ואי-ספיקת לב. טיפול במינון גבוה של Glimepiride הדגים השפעה מגנה מפני אירועים קרדיווסקולאריים שהייתה עדיפה על-פני מינונים נמוכים של התרופה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!