במאמר שפורסם בכתב העת Scientific Reports מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במטופלים רבים ששרדו אשפוז בשל COVID-19, בעיקר לאחר מחלה מסכנת-חיים, תועדה ירידה בתפקודי ריאות, בעיקר ליקוי ביכולת הדיפוזיה של פחמן חד-חמצני (DLCO או Diffusion Capacity of the Lung for Carbon monoxide), שלושה עד חמישה חודשים לאחר השחרור.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חלק מאלו ששרדו COVID-19 סובלים מליקוי ממושך בתפקוד הריאתי, אך היקף ההפרעה והגורמים המנבאים הפרעה ממושכת בתפקוד הריאתי אינם ידועים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את ההפרעה בתפקוד הריאתי 3-5 חודשים לאחר שחרור מבית החולים ואת הקשר בין ההפרעה בתפקוד הריאתי עם חומרת המחלה הזיהומית.
מדגם המחקר כלל מטופלים ששרדו COVID-19 לאחר אשפוז למרכז רפואי בין פברואר ועד דצמבר 2020, אשר הוזמנו למעקב 3-5 חודשים לאחר השחרור מבית החולים. החוקרים השלימו הערכה של נפח הריאה הדינאמי והסטטי, כוח שרירי נשימה ויכולת דיפוזיה.
המחקר כלל 257 חולים לאחר זיהום בנגיף קורונה עם מחלה בדרגה מתונה (33 חולים), חמורה (151 חולים), או מסכנת-חיים (73 חולים), אשר היו במעקב לאורך חציון של 112 ימים.
הסיבוך העיקרי של הזיהום הנגיפי כלל ירידה ביכולת הדיפוזיה (36%) וירידה בלחץ נשיפה מקסימאלי (24%). בחולים שפיתחו מחלה מסכנת-חיים תועדה ירידה גדולה יותר ביכולת הדיפוזיה, בהשוואה לאלו שפיתחו מחלה בחומרה בינונית (יחס סיכויים של 8.00, רווח בר-סמך 95% של 2.46-26.01) או מחלה חמורה (יחס סיכויים של 3.74, רווח בר-סמך 95% של 1.88-7.44), לצד ירידה במדדי FVC (Forced Vital Capacity) בהשוואה לאלו שפיתח מחלה חמורה (יחס סיכויים של 3.29, רווח בר-סמך 95% של 1.20-9.06).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על ירידה בתפקודי הריאות לאחר שלושה-עד-חמישה חודשים מאשפוז עקב COVID-19. הם קוראים לעקוב אחר החולים הללו במטרה לקבוע אם תסמינים ריאתיים נותרו לאורך הזמן וכן ללמוד על ההשלכות ארוכות הטווח של הזיהום הנגיפי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!