בחולים עם החמרת אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל עם תגובה תת-אופטימאלית לטיפול במשתנים תועדה תגובה משתנת והפרשת נתרן בשתן טובה יותר עם Chlorthalidone לעומת Spironolactone. ממצאי המחקר אינם תומכים בהשערה כי יחס אשלגן: קריאטינין בשתן עשוי לסייע בהנחיית בחירת המשתן המועדף בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור תחת טיפול במשתני לולאה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם החמרת אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור נדרשים להגברת טיפול במשתנים. עם זאת, גישת הטיפול הטובה ביותר אינה ידועה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התועלת של חישוב יחס אשלגן: קריאטינין בשתן לחיזוי תגובה לטיפול במשתנים והפרשת נתרן בשתן בעקבות מתן תיאזידים או אנטגוניסטים לקולטן למינרולקורטיקואידים במדגם חולים עם החמרת אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל.
מדגם המחקר כלל 44 חולים (גיל חציוני של 85 שנים, 68.2% נשים) עם החמרת אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל ותגובה תת-אופטימאלית לטיפול במשתני לולאה. התוצא העיקרי היה קשר בין יחס אשלגן: קריאטינין בשתן ובין ההשפעה המשתנה והפרשת נתרן בשתן עם Chlorthalidone לעומת Spironolactone לאחר 24 שעות ו-72 שעות.
מניתוח רב-משתני עלה כי ההשפעה של Chlorthalidone לשיתון ולהפרשת נתרן בשתן הייתה גדולה יותר בכל רמות יחס אשלגן: קריאטינין. בקטגוריה העליונה, מתן Chlorthalidone לוותה בעליה מובהקת סטטיסטית בהפרשת נתרן לאחר 24 שעות ולאחר 72 שעות.
טיפול ב-Chlorthalidone לעומת Spironolactone הדגים הפרש הפרשת נתרן בשתן של 25.7 מילימול/ליטר לאחר 24 שעות (p=0.098) ושל 24.8 מילימול/ליטר לאחר 72 שעות (p=0.0106).
ניתוח רב-משתני הצביע על עליה משמעותית בשיתון מצטבר לאחר 72 שעות ללא תלות ביחס אשלגן: קריאטינין בשתן בקרב חולים תחת טיפול ב-Chlorthalidone.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בתרומה של יחס אשלגן: קריאטינין בשתן להנחיית בחירת טיפול בתיאזידים או אנטגוניסטים לקולטן למינרולקורטיקואידים בחולים עם החמרת אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור תחת טיפול במשתני לולאה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!