עקב תוספת להנחיות של מספר תרופות חדשות בעקבות אוטם שריר הלב (MI), היצמדות לקויה לתרופות הפכה למצב המתרחש לעתים קרובות. ניסוי זה חקר את היתרונות של ליווי רוקחי הניתן על ידי רוקחים בבתי חולים לשיפור איכות החיים הקשורה לטיפול תרופתי והדבקות בתרופות בקרב קבוצת חולים זו.
המשתתפים התבקשו למלא דיווח עצמי על הצמדות לתוכנית הטיפול התרופתית בשבוע 1 ו-12 שבועות לאחר השחרור מבית החולים (Morisky Medication Assessment Scale (MMAS)). לצד זאת, הם מילאו שאלון כדי לכמת את ההבנה של תוכנית הטיפול שלהם. המשתתפים חולקו באקראי לקבל חינוך פרטני בהנחיית רוקח המכוון למשטר התרופות שלהם 4-6 שבועות לאחר השחרור ולקבוצה ללא התערבות רוקח.
מתוך 29 המשתתפים, כ-15 (51%) קיבלו חינוך בהנחיית רוקח. ציון ה-MMAS הממוצע של קבוצת ההתערבות עלה מ-6.7 (דבקות בינונית) בשבוע הראשון ל-7.6 (דבקות בינונית) בשבוע ה-12 לאחר השחרור מבית החולים (p = 0.009). בהשוואה לקבוצת הביקורת, לאחר 12 שבועות, קבוצת ההתערבות הדגימה ציון MMAS גבוה יותר משמעותית (6.9 דבקות בינונית, ו-7.6 דבקות בינונית, בהתאמה, p = 0.003).
כמו כן, ההבנה הממוצעת של קבוצת ההתערבות עלתה מ-58% לאחר שבוע ל-90% לאחר 12 שבועות (p < 0.05). בנוסף, קבוצת ההתערבות הראתה רמת הבנה ממוצעת גבוהה יותר לאחר 12 שבועות בהשוואה לקבוצת הביקורת (90% ו-48.21% בהתאמה, p < 0.001).
למחקר
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!