רפואת שיניים

הגדלת רזרבה קוגניטיבית מצטברת לאורך החיים עשויה לסייע במניעת דמנציה (JAMA Neurology)

רזרבה קוגניטיבית גדולה יותר לאורך החיים מלווה בהפחתת הסיכון לדמנציה, גם בנוכחות פתולוגיות מוחיות רבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות מוגבלות אודות הקשר בין רזרבה קוגניטיבית במהלך החיים ובין דמנציה וחוזק הקשר הנ”ל בנוכחות פתולוגיות מוחיות אינו-ידוע. מטרתם כעת הייתה לבחון את הקשר בין רזרבה קוגניטיבית מצטברת במהלך החיים ובין הסיכון לדמנציה, תוך התייחסות לפתולוגיות מוחיות.

החוקרים התבססו על נתונים אודות 2,022 משתתפים מפרויקט Rush Memory and Aging Project, מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסיה שכלל מעקב שנתי בין 1997-2018 (מעקב ממוצע של 6 שנים). לאחר הוצאת 420 משתתפים עם דמנציה ידועה, נתונים חסרים אודות רזרבה קוגניטיבית, או פרישה מהמחקר, החוקרים זיהו 1,602 מבוגרים (75.9% נשים, גיל ממוצע של 79.6 שנים) ללא-דמנציה אשר השלימו את ההערכות לזיהוי התפתחות דמנציה.

במהלך המעקב, 386 משתתפים פיתחו דמנציה (24.1%), כולל 357 חולים עם דמנציה על-רקע מחלת אלצהיימר (22.3%). יחסי הסיכון המתוקנים לדמנציה עמדו על 0.77 בקרב משתתפים עם מדד רזרבה קוגניטיבית בשליש האמצעי ועל 0.61 באלו עם מדד רזרבה קוגניטיבית בשליש העליון, בהשוואה לאלו בשליש התחתון.

בקרב משתתפים עם דגימות זמינות לאחר המוות, החוקרים לא זיהו קשר בין רזרבה קוגניטיבית עם מרבית הפתולוגיות המוחיות והקשר בין רזרבה קוגניטיבית ודמנציה נותר מובהק סטטיסטית לאחר תקנון נוסף לפתולוגיות מוחיות (יחס סיכון של 0.60, רווח בר-סמך 95% של 0.42-0.86).

עוד עולה מהממצאים קשר בין השליש העליון של מדד רזרבה קוגניטיבית ובין ירידה בסיכון לדמנציה, גם בקרב משתתפים עם פתולוגיה רבה של מחלת אלצהיימר (יחס סיכון של 0.57, רווח בר-סמך 95% של 0.37-0.87) וכל אוטם גס (יחס סיכון של 0.34, רווח בר-סמך 95% של 0.18-0.62).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות הצטברות רזרבה קוגניטיבית לאורך החיים במניעת התפתחות דמנציה.

JAMA Neurology 2019

לידיעה ב-MedPage Today

הערת מערכת:

אתם מוזמנים לעיין בתחקיר שערכנו בנושא דמנציה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה