במאמר חדש שפורסם בכתב העת Osteoporosis International מדווחים חוקרים כי ל– Strontium Ranelate השפעה גדולה יותר מ-Alendronate על המיקרו-מבנה של עצם השוקה הדיסטאלית, כפי שנקבע לפי בדיקת HR-pQCT (High Resolution Peripheral Quantitative Computed Tomography) ומדדים ביוכימיים כפי שנקבע על-סמך בדיקת µFEA (Micro-Finite Element Analysis) במהלך שנתיים, בנשים לאחר מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המיקרו-מבנה של העצם הינה יעד לטיפול באוסטיאופורוזיס להגברת חוזק העצם והפחתת הסיכון לשברים.
באמצעות HR-pQCT, החוקרים בחנו את ההשפעות על עצם השוקה הדיסטאלית ועצם הרדיוס של טיפול ב- Strontium Ranelate במינון 2 גרם ליום, או Alendronate במינון 70 מ"ג לשבוע, שניתנו למשך שנתיים לנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס.
מניתוח ITT (Intention-To-Treat) שכלל 83 נשים בגיל ממוצע של 64 שנים, עם מדד T-Score בעמוד שדרה מותני של 2.8-, עולה כי חלה עליה של 1.4% ו-6.3% בצפיפות ועובי קורטקס השוקה הדיסטאלית, בהתאמה, ועליה של 2.5% במדד Cancellous BV/TV (p<0.005) עם Strontium Ranelate, אך לא עם Alendronate (0.4%, 0.9% ו-0.8%, בהתאמה). עומס הכשל המשוער עלה עם Strontium Ranelate (2.1%+, P<0.005), אך לא עם Alendroante (0.6%-) (הבדל בין קבוצות, p<0.01). הסטרס על הקורטקס היה נמוך יותר עם Strontium Ranelate (p<0.05); שני הטיפולים הפחיתו את הסטרס על הטרבקולות. ברדיוס הדיסטאלי, לא נמצא הבדל בין קבוצות למעט בצפיפות הקורטקס (p<0.05).
בקבוצת המטופלים ב-Alendronate נרשמה ירידה במדדי ספיגת עצם; ערכי Bone-specific Alkaline Phosphatase עלו (21%+) וערכי CTX-I בדם ירדו (1%-) לאחר שנתיים של טיפול ב- Strontium Ranelate (הבדל בין קבוצות, p<0.0001). שני הטיפולים נסבלו היטב.
החוקרים מסכמים וכותבים כי עם מגבלות שיטת HR-pQCT, ולמרות שלא ניתן לכמת את כלל התרומה של הטיפול ב- Strontium Ranelate, נראה כי הטיפול ב- Strontium Ranelate משפיע יותר מ-Alendronate על עצם השוקה הדיסטאלית ומדדים ביוכימיים . עם זאת, היקף ההבדלים אינו ברור ודרושים מחקרים נוספים בנושא.
Osteoporos Int. 2011 Sep 10
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!