הנחיות עדכניות מטעם האיגוד האמריקאי לרפואת שיניים בנושא נמק של עצם הלסת (J Am Dental Assoc)

במהדורת נובמבר של כתב העת The Journal of the American Dental Association פורסמו הנחיות חדשות מטעם האיגוד האמריקאי לרפואת שיניים (American Dental Association) בנוגע לסיכון לנמק של עצם הלסת, לפיהן אין מקום לתפיסה לפיה הסיכון לנמק של עצם הלסת עם טיפול תוך-ורידי בביספוספנטים עולה על הסיכון הכרוך בטיפול פומי.

החוקרים מתייחסים למכלול כטיפול נוגד-ספיגת עצם, ולא ביספוספנטים, מאחר שתועד לפחות מקרה אחד של נמק של עצם הלסת בעקבות שימוש ב-Denosumab, שאינה ממשפחת הביספוספנטים. לתרופות אחרות שנועדו למנוע ספיגת עצם עשויה להיות השפעה דומה.

מחקרים קודמים הובילו לגישה לפיה רופאי שיניים עשויים לטפל בבטחה בחולים הנוטלים ביספוספנטים פומיים, אך לא באלו תחת טיפול תוך-ורידי.

מומחים מסבירים כי החשיבות הינה לתדירות מתן הטיפול והמרווח בין הטיפולים, ולא לשאלה אם הטיפול ניתן דרך הוריד או דרך הפה. במהלך השנים נמצא כי ישנה עקומת מנה-תגובה ברורה. חולי סרטן עשויים לקבל טיפול במינונים גבוהים בהרבה מאלו של חולים עם אוסטיאופורוזיס. לדוגמא, Zoledronic Acid ניתנת כטיפול תוך-ורידי לחולי סרטן במינונים של כ-48 מ"ג לשנה, בעוד שלטיפול באוסטיאופורוזיס ומחלות מטבוליות של העצם, הטיפול ניתן במינון של 5 מ"ג לשנה. עם זאת, ההנחיות אינן מפרטות סטנדרטית מדויקים באשר לכמות הטיפול בתרופות נוגדות-ספיגה שניתן לתת בבטחה לחולים.

ההנחיות גם מציינות כי אין עדיין בדיקה לקבוע מיהם החולים המועדים ביותר לפתח נמק של עצם הלסת. בחולים ללא מחלות ממאירות, סיכון נמוך להתפתחות נמק של העצם, כאשר השכיחות הגבוהה ביותר שתועדה במחקר גדול הינה כ-0.10%.

בין גורמי הסיכון נכללים גיל מעל 65, דלקת מיסב השן, טיפול ממושך בביספוספנטים (למעלה משנתיים), עישון, שיניים תותבות וסוכרת.

על רופאים לשאול את מטופליהם אם הם נוטלים תרופות נוגדות-ספיגה, ובמידה והתשובה חיובית, ליידע אותם אודות הסיכון הקטן. אך באופן כללי, אל להם לייעץ למטופליהם להפסיק את הטיפול בתרופות אלו.

המחקר האחרון, שבחן באופן רטרוספקטיבי שתי סדרות רשומות רפואיות ורשומות דנטאליות, אישר כי הסיכון לנמק של עצם הלסת הוא נמוך. עם זאת, מהתוצאות עלה כי החולים חששו מאוד מפני סיכון זה, ולעיתים קרובות ביקשו להפסיק את הטיפול בביספוספנטים כאשר נדרשו לטיפולי שיניים.

J Am Dental Assoc. 2011;142;1243-1251

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה