e-med-logo-transparent-flag

אנדוקרינולוגיה,סוכרת ומטבוליזם

ילדים החשופים לעישון ההורים (=עישון פאסיבי) בסיכון מוגבר לירידה בתפקוד האנדותל בעורק הברכיאלי/סקירת אורח מאת פרופ’ מיכאל שכטר

(*) פרופ’ מיכאל שכטר, מנהל היחידה למחקרים קליניים, מרכז הלב ע”ש לבייב, מרכז רפואי שיבא, תל השומר והפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.

תפקוד אנדותל לקוי מהווה ביו-מרקר לאירועים קרדיווסקולרים עתידיים הן בנבדקים בריאים והן בחולים במחלת לב כלילית.

עישון מהווה גורם סיכון עיקרי למחלות לב. העישון מהווה בעיה בריאותית וכלכלית ראשונה במעלה בכל חברה ולכן מהווה אתגר בפני רשויות הבריאות.עישון פסיבי קשור בעליה בתחלואה קרדיווסקולרית. עישון כשלעצמו קשור עם ירידה בתפקוד האנדותל כפי שנבדק הן בבדיקות פולשניות והן בלתי פולשניות.

מחקר שפורסם היום בעיתון Arterioscler Thromb Vascu Biol ובו מתבססים על שאלון של הרגלי העישון של ההורים בשני מחקרים אפידמיולוגים: The Cardiovascular Risk in Young Finns Study שכלל 2067 משתתפים, גילאים 3-18 בכניסה למחקר בשנת 1980, מעקב של 27 שנים, ומ- Childhood Determinant of Adult Health שכלל 104 משתתפים בגילאים 9-15 בשנת 1985 ומעקב של 20 שנים.

מטרת המחקר היתה לבדוק האם עישון ההורים השפיע לרעה על תפקוד האנדותל במעקב ארוך טווח כשהילדים גדלו. בדיקת תפקוד האנדותל בעורק הברכיאלי שנערכה 19-27 שנה אח”כ בקרב משתתפי המחקר שהיו בגילאים 28-45 שנה הראתה, שתפקוד האנדותל היה נמוך באופן משמעותי אצל אלה שהוריהם עישנו כשהיו ילדים במחקר לעומת אלה שהוריהם לא עישנו גם לאחר התאמה לגיל, מין וגורמי סיכון קרדיווסקולרים בילדות. אם כך עישון פסיבי עלול להפריע לתפקוד האנדותל בכלי הדם גם לתקופת זמן ארוכה מ 20 שנה. השאלה המתבקשת אם הפרעה לתפקוד אנדותל בילדות גם גורמת ליותר אירועים קרדיווסקולרים בהמשך.

למחקר מספר מיגבלות, בינהן ניתן למנות את ההסתמכות על שאלוני העישון שמלאו ההורים ובדיקת תפקוד האנדותל ללא בדיקת השלב התלוי בניטרוגליצרין (כדי להוציא אפשרות של פגיעה בשריר החלק העוטף את כלי הדם הברכיאלי ולא באנדותל עצמו) יתכן ותקופת מעקב ארוכה יותר תחשוף האם הפגיעה באנדותל הינה קבועה או הפיכה.

הקידמה הטכנולוגית מאפשרת כיום מעקב אחר תפקוד האנדותל אף ליד מיטת החולה או במשרד הרופא, לדוגמא במכשיר ה- EndoPAT שהוא פיתוח ישראלי שאושר ע”י ה  FDA . תוצאות המחקר הנ”ל מעלות את הצורך בעירנות הרופא ויתכן אף בצורך בבדיקת אנדותל חוזרת (אולי אחת לשנה) למעשנים פסיביים בילדות, ללא קשר למועד חשיפתם לעישון.

מקורות:

  • Juonala M, Magnussen CG, Venn A, et al. Parental smoking in childhood and brachial artery flow-mediated dilatation in young adults. The Cardiovascular Risk in Young Finns Study and the Childhood Determinants of Adult Health Study. Arteriosc Thromb Vasc Biol 2012;32:1024-31.

  • Suzuki T, Tomiyama H, Higashi Y. Vascular dysfunction even after 20 years in children exposed to passive smoking, Alarming results and need for awareness. Editorial. Arteriosc Thromb Vasc Biol 2012;32:841-2.

    • 0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    © ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
     כל הזכויות שמורות
    09-765-8233 

     

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
    להרשמה לאתר
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה