במאמר חדש מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי גורמי הסיכון המקובלים למחלות לב וכלי דם אחראיים למרבית המקרים של מחלת עורקים היקפית, כאשר הקשר בולט במיוחד עם עישון. יתרה מזאת, בניגוד להשפעת עישון על מחלה כלילית, הפסקת עישון ממושכת לא הביאה להיעלמות מוחלטת של הסיכון למחלת עורקים היקפית.

אעפ”י שידוע זה זמן רב כי גורמי סיכון מסורתיים למחלות לב וכלי דם (יתר לחץ דם, היפרליפידמיה, עישון וסוכרת מסוג 2) קשורים בהתפתחות מחלת עורקים היקפית, הסיכון המיוחס הפרטני והמשולב לא הוגדר היטב עד כה. במחקר הנוכחי התבססו החוקרים על נתונים ממחקר Health Professionals Follow-Up Study, שכלל רופאים בגילאי 40-75 שנים בארצות הברית בשנת 1986, שהשלימו שאלונים עד לשנת 2011. החוקרים לא כללו חולים עם מחלות לב וכלי דם בתחילת המחקר.

היסטוריה של עישון בעבר והיסטוריה משפחתית של מחלת עורקים כלילית נבחנו בשאלון שחולק למשתתפים בתחילת המחקר. בחולים שדיווחו על מחלת עורקים היקפית אספו החוקרים רשומות רפואיות במטרה לאשר את האבחנה.

מאוכלוסיה של קרוב ל-45,000 חולים עם חציון מעקב של עד 24.2 שנים, זוהו 537 מקרים חדשים של מחלת עורקים היקפית. היסטוריה של עישון, יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2 והיפרליפידמיה נקשרה באופן משמעותי ובלתי-תלוי עם מחלת עורקים היקפית.

בהעדר גורמי סיכון, שיעורי ההיארעות המתוקנים לגיל של מחלת עורקים היקפית עמדו על 9 מקרים ל-100,000 שנות-אדם; שיעורי ההיארעות המתוקננים עלו ל-23, 47, 92 ו-186 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בנוכחות גורם סיכון אחד, שני גורמי סיכון, שלושה או ארבעה גורמי סיכון, בהתאמה.

הסיכון המיוחס לאוכלוסיה של ארבעת גורמי הסיכון הסטנדרטיים עמד על 75% בחולים עם מחלת עורקים היקפית, 96% באלו עם לפחות גורם סיכון אחד. במשתתפים שעישנו, הסיכון עלה עם עליה בהיקף העישון. בעוד שהסיכון ירד באופן פרוגרסיבי עם עליה בזמן שחלף מהפסקת עישון, עדיין זוהה סיכון מוגבר באלו שהפסיקו לעשן 20 שנים מוקדם יותר, בהשוואה לאלו שלא עישנו מעולם.

סיכון מוגבר זוהה זמן קצר לאחר זיהוי גורם סיכון, כאשר החוקרים זיהו קשר בין היפרליפידמיה ממושכת וסוכרת ממושכת ובין סיכון מוגבר למחלת עורקים היקפית. מנגד, יתר לחץ דם ממושך לא זוהה כגורם סיכון משמעותי; עם זאת, יתר לחץ דם חמור יותר לווה בסיכון מוגבר למחלת עורקים היקפית.

באוכלוסיה זו נראה כי גורמי הסיכון הסטנדרטיים למחלות לב וכלי דם מהווים הסבר למרבית המקרים של מחלת עורקים היקפית. עישון, בפרט, לווה במחלת עורקים היקפית, ובניגוד למחלה כלילית, זמן רב שחלף לאחר הפסקת עישון לא הביא להעלמת הסיכון כליל. הסיכון המדורג שזוהה עם כל גורם סיכון מעיד כי שינוי גורמי סיכון אלו עשוי להפחית את ההיארעות של מחלת עורקים היקפית.

החוקרים מציניים כי ההיארעות הנמוכה של מחלת עורקים היקפית באוכלוסיה זו מרמזת לאפשרות של תת-אבחנה ו/או בחירת מדגם עם מעורבות קלינית בולטת יותר.

JAMA 2012;308:1660

לידיעה במדסקייפ