החוקרים בדקו את כל הנבדקים שהגישו תביעה או טופלו בשל חבלת הצלפת השוט לאחר תאונת דרכים בסאסקאטצ’וואן, קנדה, במהלך תקופה של 18 חודשים. בתוך חודש מהתאונה, בממוצע, הם אספו נתונים דמוגרפים, גורמים הקשורים לתאונה, היסטוריה בריאותית, שכיחות סימפטומים.
מתוך 9,006 תביעות אפשריות, 7,462 (83%) נכללו בקריטריון של חבלת הצלפת השוט. מתוכם, 45% הסכימו להשלים סקר בריאות כללי (SF-36).
לרוב הנבדקים היה טווח רחב של סימפטומים בנוסף לכאב צוואר. לרוב הם כללו כאב גב תחתון, עייפות, סחרחורת, שיתוק, כאב ראש, כאב בעמוד השדרה, בחילה, וכאב לסת, דבר המצביע על הפרעה מערכתית. חודש לאחר התאונה, מדד SF-36 הראה תיפקוד פיסי ומנטלי נמוך.
WAD היא תסמונת נרחבת מעבר לפגיעה בצוואר. יש צורך במחקר נוסף הכדי להבין את המכניזם המעורב כך שניתן יהיה לכוון את הטיפול לספקטרום רחב של המחלה ולא להתמקד בממצאי פציעת צוואר פוקלית.
החוקרים ציינו כי בנוסף לחומרת הפציעה וגורמים ביולוגים, סמנים משמעותיים לתוצאות הפציעה הם גורמים חברתיים. הם מציעים כי על הרופאים לייעץ למטופלים ולא להפנותם למגוון מומחים.
מגוון סימפטומים הינם נפוצים לאחר חבלת הצלפת השוט ורבים מהם אינם ספציפים. לכן חשוב להעריך אופי הפציעה הרחב. הגדרת הפציעה במחלה סיסטמית כללית המושפעת מגורמים ביולוגים, חברתיים ופסיכולוגים עשוייה לעודד חולים ומטפלים לאמץ גישה משולבת בכדי להבין ולטפל בפציעות מסוג הצלפת שוט.
Ann Rheum Dis. 2005;64:1337-1342
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!