משפחה

מה בין האכלוס הראשוני של חיידקים במעי ובריאותם של ילדים ? (JPGN)

בחודש שעבר התפרסמה סקירה בכתב העת לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, ה-JPGN ע”י שניים מהחוקרים המובילים בתחום (פרופ’ אלן ווקר ופרל הוגטלינג) ובה ריכוז המידע העדכני על החשיבות הרבה של התפתחות המיקרוביום האנושי בתחילת החיים והשפעתו על הבריאות בהמשך החיים.

התבססות הראשונית של החיידקים במעי התינוק משלימה את ההתפתחות של מערכת החיסון ומערכת העיכול ומכשירה את הקרקע להרכב המיקרוביום בבגרות שנותר קבוע יחסית לאורך החיים. השבועות הראשונים לחיים מהווים חלון הזדמנויות קריטי לעיצובן של שתי מערכות גדולות אלו בו חלים שינויים קבועים בביטוי הגנטי וככל הנראה גם באוכלוסיית המיקרוביום – הגורמים הסביבתיים אליהם נחשף התינוק בתחילת חייו משפיעים באמצעות המיקרוביום על הסיכויים לחלות במחלות שונות כמו השמנה, אלרגיה למזון ומחלות מעי דלקתיות (IBD). הפרוביוטיקה מעצבת את המערכת החיסונית ותורמת להקטנת חדירות המעי ,להגנה מפני פתוגנים בכך שהיא מעודדת הפרשת חלבונים אנטימיקרוביאלים אל רירית המעי ובכך מייצרת מחסום מפני חדירת פתוגנים.

כאמור ההרכב המתבסס בינקות נותר די קבוע לאורך החיים ואותם חיידקים חלוצים שמתבססים במעי בינקות נשארים בו גם בבגרות. מעניין לציין בהקשר הזה כי יש דמיון בקרב אחים והורים בהרכב זני החיידקים במעי.

מה משפיע לטובה על התבססות אוכלוסיית חיידקי המעי:

השפעת הרכב המיקרוביום של האם – רבים מהחיידקים שהילוד מקבל מקורם בחיידקים של אמו והם מושפעים מגורמים תורשתיים, סביבתיים ומהתזונה של האם לפני ההריון, במהלכו ובעודה מניקה. לדוגמה חשיפה של האם לחיות המשפיעה על הרכב המיקרוביום שלה עוד לפני ההריון נמצאה כמפחיתה היארעות של מחלות אטופיות אצל ילדיה.

ההריון בניגוד למה שהיה נהוג לחשוב בעבר שהעובר נמצא בסביבה סטרילית, כיום הולכות ומתבססות העובדות המוכיחות את ההיפך וחיידקים בודדו מהמיקוניום, מהדם הטבורי, ממברנות של תאים עובריים וממי השפיר. המיקוניום משקף את הסביבה העוברית ואכן נוכחות של זנים מסויימים של חיידקי מעי במי השפיר קשורה לסיכון מוגבר ללידה מוקדמת לפני שבוע 33.

הלידה-  ההתבססות האידיאלית של חיידקי המעי מתחילה במהלך לידה נרתיקית כתוצאה מבליעת נוזלים וגינליים המכילים הרכב חיידקים דומה להרכב החיידקים במעיי האם. ממצא חדש ומרתק נוסף הוא כי הורניקס העוטף את העובר בעודו ברחם מורכב חומצות שומן קצרות שרשרת (short chain fatty acids ) ייחודיות שאינן ברות עיכול אבל מעודדות צמיחת חיידקים וכאשר התינוק נולד חומצות שומן אלו נמצאות כבר במעיו ומשמשות כפרה ביוטיקה הראשונה . אמנם עדיין רב הנסתר על הידוע לגבי תפקידן אך למשל נמצא במודל בעכברים כי יש להן השפעה מגינה מפני NEC.

תינוק אשר נולד בלידה קיסרית נחשף לחיידקי הסביבה והפלורה שלו פחות מגוונת ואף מובילה למצב של  דיסביוזיס   Dysbiosis – התבססות לא תקינה או חוסר איזון של המיקרוביום בחלק מסויים של הגוף. לידה קיסרית קשורה בהתבססות מאוחרת של חיידקים במעי ובפלורה פחות מגוונת כמו גם לעליה בשיעורי צליאק, השמנה ואסטמה ככל הנראה בהשפעת המיקרוביום שעובר “תכנות” במהלך הינקות המוקדמת.

הנקה – כשהתינוק מתחיל לינוק חלב אם הוא מקבל ממנו פרוביוטיקה בעיקר מסוג ביפידובטריה וגורמים פרה ביוטיים כמו אוליגוסכרידים המעודדים את צמיחת הפרוביוטיקה על פני צמיחה של חיידקים פתוגנים במעיו. מקורה של הפרוביוטיקה שבודדה מדגימות סטריליות של חלב אם אינה מהעור אלא מצינורות החלב וכיום משערים שבמהלך ההריון חלה עלייה בחדירות המעי המאפשרת מעבר של חיידקים מחלל המעי לבלוטות החלב דרך הדם במסלול שנקרא the enteromammary pathway.

חלב אם מכיל גורמים חיסוניים ראשונים ואדפטיביים המדכאים התבססות של חיידקים פתוגנים במעי התינוק: כגון חלבונים אנטיבקטריאלים כמו לקטופרין וליזוזום, גליקנים הנקשרים לרצפטורים המשמשים לקשירת חיידקים פתוגנים במעי ובכך מונעים את קשירתם לתאים ומייצרים הגנה נוספת לתינוק, גורמים אדפטיביים ובעיקר נוגדנים מסוג sIgA .נוגדנים אלו ספציפיים כנגד פתוגנים שהאם נחשפה אליהם במערכת העיכול שלה ומשפיעים על המיקרוביוטה של התינוק. הרמות שלנוגדנים כמו  IgG, sIgA וגורמי גדילה גבוהות בחלב אם של אמהות לפגים ובקולוסטרום ויורדות במשך הזמן לאחר הלידה. לעומת זאת לקטופרין נמוך בחלב אם של אמהות לפגים.

השפעת התזונה ומשך ההנקה בהמשך הילדות-

משך הנקה קצר יותר, תזונה רבת קלוריות, חלבון ושומן מהחי ופחות סיבים (כפי שילדים באירופה למשל אוכלים לעומת ילדים באפריקה) משפיעות על מיקרוביום פחות מגוון המכיל יותר חיידקי פירמיקיוטס Firmicutes לעומת בקרטריודטס Bacteriodetes . מיקרוביום עשיר יותר בפירמיקיוטס נמצא קשור להשמנה ותחלואה גבוהות יותר. לתינוקות יונקים יש יחס גבוה יותר של B:F וזה יכול להסביר את השפעה המגינה של ההנקה מפני השמנה.

Why Is Initial Bacterial Colonization of the Intestine Important to Infants and Childrens Health? Pearl D. Houghteling and W. Allan Walker; JPGN 2015;60: 294307

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Metabolites עולה כי היענות ארוכת-טווח לדיאטה ים-תיכונית מספקת הגנה מפני התפתחות סוכרת מסוג 2. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין היענות לדיאטה ים תיכונית ובין היארעות סוכרת מסוג 2 לאורך שני עשורים במבוגרים שלקחו חלק במחקר ATTICA. מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 3,042 גברים ונשים מיוון. נתונים […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול ב- Semaglutide (וויגובי) מוביל לירידה גדולה יותר במשקל במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר אשר לא קיבלו קודם לכן טיפול תרופתי כנגד השמנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת Semaglutide, אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, הדגימו השפעה הטרוגנית על משקל הגוף באלו עם עודף-משקל […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה