האם ריצת מרתון מעלה סיכון לנזק כלייתי? (Am J Kidney Dis)

ממחקר שכלל 22 משתתפים שלקחו חלק בריצת מרתון בקונטיקט עולה כי במרבית הרצים התפתח נזק כלייתי חד וזמני מיד לאחר המירוץ. במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Kidney Disease מדווחים החוקרים כי ריכוז קריאטינין בדם ורמות אלבומין בשתן עלו לאחר המרתון, כאשר בדיקות מיקרוסקופיות העידו על על נזק טובולארי אקוטי.

גילאי המשתתפים במחקר נעו בין 22-63 שנים (גיל ממוצע, 44 שנים). כל המשתתפים במחקר היו עם מדד מסת גוף של 18.5-24.9 ק”ג למטר בריבוע, ורצו בממוצע לפחות 20 ק”מ בשבוע במהלך שלוש השנים האחרונות. החוקרים לא כללו במחקר פציעות ריצה מג’וריות במהלך ארבעת החודשים האחרונים, משתתפים שלקחו חלק במרתון אחר בארבעת השבועות שקדמו למירוץ האמור וטיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים ביומיים שלפני או ביום שלאחר הריצה.

במהלך המחקר נאספו דגימות 24 שעות לפני המרתון, מיד לאחריו ו-24 שעות מאוחר יותר. בנוסף לריכוז קריאטינין וקריאטין קינאז בדם ואלבומין בשתן, החוקרים בחנו מספר סמנים בשתן לנזק כלייתי (דוגמת IL-6 ו-IL-18) ותיקון (דוגמת YKL-40). הם גם בחנו סמן חדש בשתן בשם NGAL (Neutrophil Gelatinase Associated Lipocalin), שזוהה כסמן לנזק כלייתי חד.

ב-23% מהרצים במדגם תועדו רמות NGAL של 90 ננוגרם/מ”ל, רמה הקרובה לזו שמזוהה לרוב בחולים קריטיים, דוגמת חולים עם תסמונת הפטו-רנאלית או חולים מיד לאחר ניתוח לבבי. החוקרים משערים כי העליה בטמפרטורת הליבה, דלקת סיסטמית, התייבשות וירידה בזרימת דם לכליות עשויים לעמוד בבסיס הנזק הכלייתי החד ברצי מרתון.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור ממצאי המחקר במדגמים גדולים יותר עם מעקב ממושך יותר אחר התפקוד הכלייתי.

Am J Kidney Dis. Published online March 28, 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

  • ניתוח ארתרוסקופי עשוי להשפיע לטובה על המהלך הטבעי של אוסטיאוארתריטיס בחולים עם תסמונת צביטת הירך (Am J Sports Med)

    ניתוח ארתרוסקופי עשוי להשפיע לטובה על המהלך הטבעי של אוסטיאוארתריטיס בחולים עם תסמונת צביטת הירך (Am J Sports Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Sports Medicine עולה כי תיקון ארתרוסקופי מלווה בתוצאות טובות יותר בחולים עם תסמונת צביטת הירך (Femoroacetabular Impingement) למרות התקדמות דומה של אוסטיאוארתריטיס לעומת חולים לאחר טיפול לא-שמרני. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 100 חולים (200 ירכיים) לאחר ניתוח ארתרוסקופי ראשוני חד-צדדי של הירך (100 ירכיים) או טיפול […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה