משפחה

רופאים רבים בארצות הברית אינם מקפידים על ההנחיות לבדיקות סקר לסרטן שד (JAMA Intern Med)

חלק גדול מהרופאים בארצות הברית אינם מקפידים על קיום ההנחיות מבוססות-עדויות לבדיקות סקר לסרטן שד וממשיכים להמליץ על בדיקות סקר ממוגרפיה לנשים בהן הסיכון לנזק עולה על הסיכון לתועלת, כך עולה מתוצאות סקר ארצי חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.

כיום, ישנם הבדלים בהמלצות של איגודים גדולים בכל הנוגע לביצוע בדיקות ממוגרפיה. בשנת 2015, ה-ACS עדכן את ההנחיות וכלל המלצה לבדיקות סקר שנתיות לנשים בגילאי 45-55 שנים, עם המשך בדיקות כל שנתיים לאחר מכן. בהנחיות העדכניות מטעם ה-USPSTF בשנת 2016 נקבעה המלצה לבדיקות סקר כל שנתיים של נשים בגילאי 50-74 שנים. ה-ACOG פרסם הנחיות לפיהן יש להשלים בדיקת סקר ממוגרפיה כל שנה החל מגיל 40 שנים.

במסגרת מחקר CanS-NET נשלח סקר בדואר האלקטרוני בין מאי עד ספטמבר 2016 למדגם ארצי של 1,665 רופאים ראשוניים וגניקולוגים שנבחנו באקראי מתוך מאגר ה-American Medical Association Physician Masterfile. רופאים ראשוניים כללו פנימאים ורופאי משפחה שסיפקו טיפול ראשוני או טיפול גניקולוגי כללי לנשים בגילאי 40 שנים ומעלה.

הרופאים נשאלו אם נהגו להמליץ על בדיקות ממוגרפיה שגרתיות כסקירה לנשים ללא סיפור משפחתי של סרטן שד וללא בעיות קודמות בשד. החוקרים התמקדו בנשים בגילאי 40-44 שנים, 45-49 שנים ו-75 שנים ומעלה עבורן ההנחיות היו סותרות. הרופאים נשאלו עוד על הנחיות של אילו איגוד הם הסתמכו ומהם המרווחים בין בדיקות סקר עליהם נהגו להמליץ.

שיעורי התגובה עמדו על 52% והגיל הממוצע של המשיבים עמד על 52 שנים. מרבית הרופאים היו בעלי ניסיון של 20 שנים ומעלה וקרוב לשלושה-רבעים מהמשתתפים היו רופאים ראשוניים.

מהנתונים עולה כי 81% מהרופאים הראשוניים המליצו על בדיקות ממוגרפיה כסקירה לנשים בגילאי 40-44 שנים, למרות שאלו אינן מומלצות ע”י ה-USPSTF או ה-ACS. גניקולוגים נטו עוד יותר להמליץ על בדיקות סקירה לנשים בכל קבוצות הגיל. הדבר היה משמעותי במיוחד בנשים בגילאי 40-49 שנים ובאלו בגילאי 75 שנים ומעלה. מבין הרופאים שהמליצו על בדיקות סקר, 62.9% המליצו על בדיקות שנתיות לנשים בגילאי 40-44 שנים, 66.7% המלחיצו על בדיקות לנשים בגילאי 45-49 שנים ו-52.3% עשו כן לנשים בגילאי 75 שנים ומעלה.

20.6% מהנשאלים דיווחו כי הסתמכו על הנחיות ה-ACOG, 23.8% התבססו על הנחיות ה-ACS ו-22.9% על הנחיות ה-USPSTF. באופן לא-מפתיע, רופאים שהתבססו על הנחיות ה-ACS וה-ACOG נטו מעט יותר מאלו שהתבססו על הנחיות ה-USPSTF להמליץ על בדיקות סקר לנשים צעירות יותר.

עם שינוי ההנחיות לבדיקות סקר לסרטן שד והמלצה על פחות בדיקות סקירה, בפרט בנשים צעירות או מבוגרות יותר, התוצאות עשויות להיות הפוכות לאלו שעלו מהסקר הנוכחי. על רופאים לעבוד עם המטופלות במטרה לסייע להן לקבל את ההחלטות הנכונות להן בכל הנוגע לבדיקות סקר לסרטן שד.

JAMA Intern Med. Published online April 10, 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי בדיקות סקר שגרתיות המבוססות על MRI מפחיתות את הסיכון לתמותה עקב סרטן שד בהיקף של 80% בנשים עם שינויים ברצף BRCA1, אך התועלת של מעקב באמצעות בדיקות MRI לא הוכחה בנשים עם שינויים ברצף BRCA2. ההנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network Clinical Practice Guidelines ממליצות כי […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה