במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי למרות שדיכאון בחולים עם אוטם חד של שריר הלב מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך, הקשר הנ”ל עשוי להיות מוגבל לחולים עם דיכאון לא-מטופל.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם קיימים הבדלים בפרוגנוזה של חולים עם דיכאון מטופל לעומת דיכאון לא-מטופל. מחקר TRIUMPH (Translational Research Investigating Underlying Disparities in Acute Myocardial Infarction Patients’ Health Status) הינו מחקר תצפיתי, רב-מרכזי, שכלל 4,062 חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם אוטם לבבי בין אפריל 2005 ועד דצמבר 2008, מ-24 בתי חולים בארצות הברית.
דיכאון הוגדר בנוכחות מדד PHQ-9 (Physician Health Questionnaire) של 10 נקודות ומעלה. דיכאון מטופל הוגדר בנוכחות תיעוד של אבחנה בשחרור, מרשם לטיפול תרופתי לדיכאון, או הפניה לייעוץ, ולא-מטופל בהעדר שלושת הקריטריונים הללו למרות מדד PHQ-9 של לפחות עשר נקודות.
מדגם המחקר כלל 759 חולים עם מדד PHQ-9 של לפחות עשר נקודות ו-231 משתתפים קיבלו טיפול לדיכאון. בהשוואה ל-3,303 המשתתפים ללא דיכאון, ב-231 החולים המטופלים שיעורי התמותה לאחר שנה אחת לא היו שונים (6.1% לעומת 6.7%, יחס סיכון מתוקן של 1.12). מנגד, שיעורי התמותה ב-528 החולים עם דיכאון לא-מטופל היו גבוהים יותר, בהשוואה לחולים ללא דיכאון (10.8% לעומת 6.1%, יחס סיכון מתוקן של 1.91).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מעידים על סיכון מוגבר לתמותה שנה לאחר אוטם לבבי בחולים עם דיכאון לא-מטופל.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!