מרבית מקרי תביעות רשלנות רפואית הכוללות מתמחים בכירורגיה מתמקדות בידע רפואי בתר-ניתוחי וקבלת החלטות מצד מתמחים בכירורגיה ומתמחים צעירים, בפרט, פגיעים לתביעות רפואיות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery.
בסקירת הספרות המשפטית בארצות הברית אחר מקרים של רשלנות רפואית שכללו מתמחים בכירורגיה במהלך עשר שנים, החוקרים זיהו 87 מקרים שכללו מעורבות ישירה של סטאז’ר, מתמחה או משתלם בכירורגיה, כאשר כמחצית מהמקרים הסתיימו בהחלטת חבר מושבעים או פשרה לטובת התובע. התשלומים במקרים אלו נעו בין 1,852 דולרים ועד 32 מיליון דולרים.
בתקופה שבין 1 בינואר, 2005, ועד 1 בינואר 2015, 70% מתביעות רשלנות רפואית בארצות הברית שכללו מתמחים בכירורגיה נגעו למקרי ניתוח אלקטיבי. המקורות העיקריים לתביעות כללו כירורגיה כללית (54%), אורתופדיה (21%), גניקולוגיה (13%), אורולוגהי (5%), נוירו-כירורגיה (5%) ואא”ג (1%).תוצאות הרשלנות ב-67 מבין 87 מקרים כללו מוות או מוגבלות קבועה.
למעלה ממחצית מהתביעות (51%) כללו טעויות בהחלטות לא-ניתוחיות ופציעות, כאשר מרבית הטעויות תועדו בתקופה שלאחר הניתוח (64%) ולא טרם הניתוח (36%). טעויות במהלך הניתוח תועדו ב-34 מקרים (39%), בעוד שטעויות בקבלת החלטות לא-ניתוחיות או פציעות וטעויות במהל הניתוח תועדו ב-9 מקרים (10%).
בעשרה מקרים, תביעות הרשלנות כללו מצבים בהם המתמחה בכירורגיה קיבל החלטה או המשיך בטיפול ללא הערכת החולה באופן אישי, כולל שני מקרים בהם המתמחים רשמו או העלו מינון משככי כאבים לאחר-ניתוח לפני או במקום בדיקת החולה.
מבין עשרת המקרים שכללו כישלון מתמחה בהערכת החולה באופן אישי לפני קבלת החלטה, בשבעה מקרים התביעה הסתיימה לטובת התובע עם תשלומים גבוהים באופן לא-פרופרוציונאלי (חציון של 1.2 מיליון דולרים).
השגחה ישירה לא-מספקת מצד הרופא האחראי זוהתה כגורם תורם ב-48 תביעות רשלנות. בעשרה מהמקרים הללו, הרופא הבכיר לא השגיח היטב במהלך הניתוח. בשלושה מקרים תואר כי המתמחה הלך לאיבוד אנטומי ללא נוכחות רופא בכיר. כל עשרת המקרים הסתיימו בפסיקה לטובת החולה.
עוד תועדו מקרים שנגעו להסכמה מדעת, טעויות בתיעוד ופערי תקשורת.
מבין 35 המקרים בהם היו נתונים זמינים אודות דרגת ההכשרה של המתמחים, ב-24 ציינו מתמחים צעירים (שנה ראשונה או שניה) וב-11 צוינו מתמחים בכירים (שנה שלישית ומעלה להתמחות). מקרים שכללו מתמחים צעירים לעיתים קרובות שמו דגש רב יותר על דרגת ההכשרה הנמוכה של המתמחה.
לאור המספר הרב של תביעות שכללו טעויות בקבלת החלטות רפואיות, בעיקר בתקופה שלאחר הניתוח, והשגחה לא-מספקת מצד רופאים בכירים כגורם תורם לנזק, הסקירה הנוכחית מדגישה את חשיבות ניהול בתר-ניתוחי של החולים והשגחה הולמת מצד רופאים בכירים.
JAMA Surg. Published online August 30, 2017
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!