האם קעקועים מעלים את הסיכון לממאירות? (Sci Rep)

האם קעקועים עלולים להוביל להתפתחות ממאירות? מתוצאות מחקר חדש עולה כי הפיגמנטים בדיו נודדים מהעור לקשריות לימפה ומובילים להגדלה כרונית של הקשריות. למרות שההשפעות ארוכות הטווח של תופעה זו לא נבחנו ועדיין אינם ידועים, הממצאים עוררו סערה מסוימת ורמזו כי קעקועים עלולים הינם גורם אפשרי למחלות סרטן. עם זאת, התוצאות מוקדמות מדי בכדי להעיד כי אכן קעקועים מעלים את הסיכון לממאירות.

הדיו המשמש לקעקועים לרוב מכיל פיגמנטים אורגניים, אך עשוי להכיל גם ניקל, כרום, מנגן, קובלט או טיטניום דו-חמצני, שהוא המרכיב השני הכי נפוץ בשימוש.

במחקר הנוכחי, חלקיקים מפיגמנטים אורגניים וטיטניום דו-חמצני אינאורגני זוהו בעור ובקשריות לימפה, כמו גם מספר מרכיבים רעילים נוספים, דוגמת ניקל וכרום. חלק מהמרכיבים שזוהו, דוגמת ניקל וכרום, מסווגים כקרצינוגנים, העלולים לפגוע במצב הבריאותי של מטופלים לאחר קעקועים עוריים. 

במסגרת המחקר החוקרים בחנו דגימות עור מקועקע מבני אדם וודגימות מקשריות לימפה אזוריות מארבע גופות. הם התבססו על טכניקות שיקוף רנטגן וזיהו מגוון רחב של גדלי חלקיקים בדגימות העוריות, אך רק ננו-חלקיקים נדדו לקשריות הלימפה.

החוקרים מצאו כי הרמות של אלומיניום, כרום, ברזל, ניקל ונחושת היו מוגברות בדגימות העור וקשריות הלימפה. בדגימות מאחד התורמים, רמות קדמיום וכספית היו מוגברות בקשריות לימפה, אך לא בדגימות העוריות. ייתכן כי מרכיבים אלו נדדו מקעקועים שלא היו בשימוש במחקר או בעקבות מקור חשיפה אחר.

טיטניום דו-חמצני, שזוהה גם בדגימות עור וגם בקשריות לימפה, הינה פיגמנט לבן המשמש לעיתים קרובות ליצירת צלליות צבעים בקעקועים. החומר מצוי גם בתוספי מזון, קרם הגנה מפני השמש וצבעים. בעבר זוהה קשר בין חשיפה למרכיב זה בקעקועים ובין עיכוב בהחלמה וגרד מקומיוה-European Chemicals Agency הכריז לאחרונה על מרכיב זה כקרצינוגני כאשר שואפים זאת.

דרגת וגודל ההצללות בקעקוע יקבעו את כמות הדיו המוזרק לגוף. לכן, כמות החומרים הרעילים תלויה בגודל הקעקוע ואם נעשה שימוש בדיו נקי או לא.

על-מנת להשלים הערכת סיכון נכונה, דרושים מחקרים נוספים להערכת הכמות הממוצעת של מרכיבים אלו בעור. יש להעריך זאת על-מנת לקבוע את היקף העליה בסיכון לממאירות במהלך החיים בעקבות חשיפה למרכיבים אלו. החוקרים מתכננים להמשיך ולבחון את ההשפעה של פיגמנטים ומתכות כבדות עם איברים ורקמות מרוחקים יותר, כך שניתן יהיה לזהות נדידה של מרכיבי דיו קעקוע לאתרים נוספים.

Sci Rep. Published online September 12, 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה בילדות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה בילדות (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Dermatology עולה קשר בין אבחנה של הידראדניטיס סופורטיבה באם ובין סיכון מוגבר לסיבוכים בלידה ותחלואה בילדות, כולל הפרעות נשימתיות, מטבוליות, מחלות מערכת עצבים מרכזית ומחלות נוספות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הידראדניטיס סופורטיבה מלווה בשכיחות מוגברת של תחלואה בנשים בגיל הפוריות וסיבוכי הריון, אך ההשפעות […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה