אנשי צוות רפואי רבים מגיעים לעבודה בזמן מחלה (Am J Infect Control)

ארבעה מכל עשרה אנשי צוות רפואי מדווחים כי עבדו בזמן מחלה דמוית-שפעת במהלך עונת השפעת בשנים 2014-2015, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת American Journal of Infection Control.

החוקרים מאוהיו אספו נתונים אודות 1,914 אנשי צוות רפואי במהלך עונת השפעת של 2014-2015, באמצעות סקר אינטרנטי. הסקר הגדיר מחלה דמוית-שפעת בנוכחות חום ושיעול או כאבי גרון. מבין 1,914 המשתתפים, 414 (21.6%) דיווחו על מחלה דמוית-שפעת, כאשר 183 מהם (41.4%) עבדו במשך חציון של שלושה ימים בזמן מחלה ולא הגיעו לעבודה יומיים. מבין 414 העובדים שדיווחו על מחלה דמוית-שפעת, 57.3% ביקרו אצל רופא מטפל, שאבחן שפעת ב-25.2% מהם.

כאשר החוקרים בחנו את הנתונים לפי אופי העבודה, הם מצאו כי בקרב אנשי צוות רפואי שעבדו בבית חולים תועד סיכוי גבוה יותר לעבודה בזמן מחלה (49.3%), לאחריהם אלו שעבדו במרפאה אמבולטורית/משרד רופא (45.7%), או במוסדות טיפול ארוך-טווח (28.5%).

מניתוח הנתונים לפי המקצוע, החוקרים מצאו כי בקרב רופאים (63.2%) ורוקחים (67.2%) תועדה שכיחות גבוהה יותר של עבודה בזמן מחלה. בקבוצות אחרות תועד סיכוי נמוך יותר לעבודה במהלך מחלה נשימתית.

גיל, מספר שנים במקצוע ומאפייני העבודה לא השפיעו על הסיכוי לעבודה במהלך מחלה.

המשיבים ציינו לפחות אחת מהסיבות הבאות לעבודה בזמן ימי מחלה:

·       “עדיין יכולתי לבצע את תפקידי”

·       “לא חשתי רע מספיק בכדי לפספס יום עבודה”

·       “לא חשבתי שאני מדבק או עשוי לגרום לאחרים לחלות”

·       “יש לי אחריות מקצועית לשותפי לעבודה”

·       “היה לי קשה למצוא מישהו שיחליף אותי”.

שיקולים כלכליים היוו פקטור נוסף. לדוגמא, מבין המשיבים שעבדו במוסדות טיפול ארוך-טווח ודיווחו על עבודה בזמן מחלה, 49.8% דיווחו כי עשו זאת מאחר ונזקקו לכסף.

החוקרים מדגישים כי אנשי צוות רפואי המטפלים באנשי צוות רפואי אחרים חייבים להדגיש את הסיכון לבריאות הציבור עקב הדבקת אחרים בעקבות הגעה למקום העבודה בזמן מחלה פעילה.

Am J Infect Control. 2017;45:1254-1258

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה