משפחה

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי להקלה על כאב כרוני עשוי לסייע במלחמה נגד מגיפת אופיואידים (J Psychiatr Pract)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Psychiatric Practice, כותבים מומחים כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הינו חלופה יעילה לאופיואידים להקלה על כאב כרוני, שאינו על-רקע ממאירות, בין אם מדובר בטיפול יחיד או בשילוב עם תרופות לא-אופיואידיות אחרות.

לדברי המומחים, אופיואידים משמשים לעיתים קרובות להקלה על כאב כרוני ובמהלך שני העשורים האחרונים, משככי כאבים אופיואידים, ארוכי-טווח, נחשבו לאבן הפינה של טיפול יעיל בכאב להקלה על מצבים כרוניים שאינם-ממאירים, זאת למרות העדר יעילות ובטיחות מוכחות, עם סיכון נלווה להתמכרות, מינון-יתר ותמותה.

מטרת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעות כאב היא מעבר מתפישות דוגמת “כאב משמעות נזק לרקמות” ובמידה ולא נמצא מקור כי “הכל בראש”, לרעיון לפיו המקור לכל כאב הוא בראש וכי גורמים רבים עשויים להשפיע על תפישת כאב.

ניסוח מחדש של תפישת כאב במונחים אלו מאפשר לחולה להתחיל לראות עצמו כאדם עם כאב, וכך להפחית את התעסקות היתר בכאב ובפניות לסיוע רפואי. הכותבים מסבירים כי חולים עם כאב לעיתים קרובות סבורים כי יגרמו נזק לגוף במידה ויהיו פעילים וזה מוביל לחוסר-פעילות ועליה במוגבלות.

המעגל של חוסר-פעילות ופניות חוזרות לטיפול רפואי מובילות למיקום הכאב במרכז כעיקרון המנחה את חיי המטופל. יתרה מזאת, החולה הופך להיות נשלט ע”י הפחד מכאב והפחד גרוע יותר מהדבר האמיתי.

החשיבות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי היא לסייע לחולים להכיר את הגורמים הרגשיים והפסיכולוגיים המשפיעים על תפישת כאב והתנהגויות הקשורות בכאב. המשימות מסווגות למרכיבים קטנים, כל יעד מושג באופן הדרגתי. תרגילי הרפיה ומדיטציה משמשים להקלה על מתחים ומסייעים לחולה לחוש תחושות ללא שיפוטיות.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי לשמש כחלופה יעילה להקלה על כאב כרוני, בין אם ניתן כטיפול בודד, או בין אם ניתן בשילוב עם תרופות שאינן ממשפחת אופיואידים. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מביא לשיפור תוצאות הקשורות בכאב לצד ניידות, איכות חיים, מוגבלות ומצב רוח.

בהשוואה לטיפול ארוך-טווח באופיואידים, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הביא לירידה דרמטית בסיכון ולכן יש מקום להמשיך ולבחון אפשרות טיפול זו.

J Psychiatr Pract. 2017;23:409-414

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן טבליות Pivmecillinam לטיפול בזיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן משנית לחיידקי Escherichia coli, Proteus mirabilis ו-Staphylococcus saprophyticus בנשים. המומחים מסבירים כי Pivmecillinam הינה פרו-תרופה פומית של Mecillinam הניתן בזריקה. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבוסס על תוצאות שלושה מחקרים קליניים שהשוו בין שלושה מינונים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה