טיפול אנטיביוטי הניתן באופן פומי אינו-נחות, בהשוואה לטיפול ממושך הניתן בגישה תוך-ורידית, לטיפול בזיהומים אורתופדיים מורכבים בחלק מהחולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם טיפול אנטיביוטי פומי אינו-נחות, בהשוואה לטיפול תוך-ורידי, במרכבים של זיהומים אורתופדיים מורכבים. הם כללו במחקר מבוגרים שטופלו לזיהומי עצם או מפרק ב-26 מרכזים בבריטניה. בתוך שבעה ימים מהניתוח האורתופדי (או, במידה והזיהום טופל ללא ניתוח, בתוך שבעה ימים מהתחלת טיפול אנטיביוטי), המשתתפים חולקו באקראי לטיפול אנטיביוטי במתן תוך-ורידי או פומי, להשלמת ששת השבועות הראשונים של הטיפול. המשך טיפול אנטיביוטי פומי הותר בשתי הקבוצות.
התוצא העיקרי היה כשל מוחלט של הטיפול בתוך שנה אחת לאחר ההקצאה האקראית. בניתוח זה של הסיכון לתוצא העיקרי, שולי העדר-נחיתות עמדו על 7.5 נקודות אחוז.
מבין 1,054 משתתפים במחקר (527 משתתפים בכל קבוצה), נתונים בתום המעקב היו זמינים עבור 1,015 משתתפים (96.3%). שיעורי כישלון הטיפול עמדו על 14.6% (74 מבין 506 חולים) בקבוצת הטיפול התוך-ורידי ועל 13.2% (67 מבין 509 חולים) בקבוצת הטיפול הפומי.
מניתוח לפי כוונה לטפל עלה הבדל בסיכון לכשלון מוחלט של הטיפול של 1.4- נקודות אחוז בין קבוצת הטיפול הפומי, אל מול הטיפול התוך-ורידי (רווח בר-סמך 90% של 4.9- עד 2.2; רווח בר-סמך 95% של 5.6- עד 2.9), עדות להעדר-נחיתות. ניתוח סטטיסטיים נוספים תמכו בממצאים אלו.
ההבדל בין הקבוצות בהיארעות אירועים חריגים חמורים לא היה מובהק סטטיסטית (27.7% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול התוך-ורידי ו-26.2% מאלו בקבוצת הטיפול הפומי; p=0.58). סיבוכי צנתר, אשר נבחנו כתוצא משני במחקר, היו נפוצים יותר בקבוצת הטיפול התוך-ורידי (9.4% לעומת 1.0%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול אנטיביוטי פומי היה לא-נחות, בהשוואה לטיפול אנטיביוטי תוך-ורידי, כאשר ניתן במהלך ששת השבועות הראשונים לטיפול בזיהום אורתופדי מורכב.
N Engl J Med 2019; 380:425-436
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!