משפחה

מיתוסים שגויים בנושאי שינה עשויים לפגוע באיכות השינה ובמצב הבריאותי (Sleep Health)

אמונות ותפיסות בנושאי שינה כוללות המלצות אודות משך השינה המומלץ, משמעות איכות השינה והדרכים לשינה בריאה, אך כאשר המלצות אלו שגויות, הן עלולות לגרום יותר נזק מתועלת, כך טוענים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Sleep Health.

החוקרים אספו נתונים אודות המיתוסים הנפוצים ביותר בנושא שינה וביקשו ממומחים למדע השינה לדרג אותם בהתאם לנכונותם. המומחים השלימו רשימה של 50 מיתוסים אפשריים דרך חיפוש ברשת האינטרנט בעיתונות פופולארית ובספרות המדעית. המומחים לאחר מכן דירגו כל טענה וצוות המחקר צמצם את הרשימה ל-20 המיתוסים המובילים בנושאי שינה, על-בסיס דרגת הטעות והיקף ההשפעה על בריאות הציבור.

הרשימה סווגה עוד לקטגוריות, כולל מיתוסים אודות משך שינה, זמן שינה, התנהגויות שינה, התנהגויות במהלך היום המשפיעות על השינה, התנהגויות טרם שינה ותפקוד מוחי במהלך השינה.

בכל הנוגע למשך השינה, המיתוס שזכה לדירוג הגבוה ביותר היה כי יכולת להירדם בכל זמן ובכל מקום הינו סימן למערכת שינה בריאה. במקום זאת, המומחים טוענים כי הדבר מעיד יותר כי האדם מצוי בחסך שינה כרוני וישנוניות יתר במהלך שעות היום עשויה להיות אחד התסמינים של דום נשימה חסימתי בשינה.

מיתוסים אחרים בקטגוריה זו כללו כי מבוגרים רבים זקוקים לעד חמש שעות שינה בלבד, וכי המוח והגוף יכולים ללמוד לתפקד בצורה דומה גם עם שינה קצרה יותר. מצד שני, מומחים לשינה טוענים כי האמונה כי לילה אחד של חסך שינה אינו צפוי להיות בעל השלכות ארוכות טווח על המצב הרפואי היא נכונה.

בכל הנוגע לתזמון השינה, המיתוס שזכה לדירוג הגבוה ביותר היה כי אין חשיבות באיזו שעה ביום הולכים לישון. במקום זאת, מחקר בקרב עובדי משמרות לילה הצביע על איכות שינה פחות, כמו גם סיכון מוגבר לדיכאון, סוכרת ומחלות ממאירות.

כאשר המומחים דירגו את המיתוסים בנוגע להתנהגויות שינה, הם מצאו כי המיתוסים הגרועים ביותר היו כי שכיבה במיטה עם עיניים עצומות טובה כמעט כמו שינה וכי במידה וסובלים מקשיי הירדמות הכי טוב להישאר במיטה ולנסות להירדם חזרה. במקום זאת, הם מסבירים כי הפעילות הקוגניטיבית של אדם בזמן שינה שונה באופן ברור מזו של אדם ער עם עיניים סגורות. כמו כן, אלו שלא מצליחים להירדם צריכים לצאת מהמיטה, להימנע מאור כחול ולשוב למיטה כאשר הם עייפים.

המומחים לשינה גם הפריכו את המיתוס כי עדיף חדר שינה מחומם מאשר מקורר, וההמלצה היא לטמפרטורה של כ-18-21 מעלות צלזיוס.

Sleep Health 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה