משפחה

מקומו של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי כנגד דיכאון מג’ורי בצעירים (Lancet Psychiatry)

לתוספת נוגדי-דיכאון לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy) אין ערך מוסף, בהשוואה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בלבד, להקלה על תסמיני דיכאון מג’ורי בצעירים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Lancet Psychiatry.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם שילוב Fluoxetine עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יעיל יותר ממתן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בלבד, בהשוואה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם פלסבו, בצעירים עם הפרעת דיכאון מג’ורי בדרגה בינונית-עד-חמורה.

מחקר YoDA-C (Youth Depression AlleviationCombined Treatment) הינו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, רב-מרכזי, שכלל משתתפים בגילאי 15-25 שנים עם דיכאון מג’ורי בדרגה בינונית-עד-חמורה, אשר פנו לטיפול באחד מארבעה מרכזים ברחבי מלבורן, אוסטרליה. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי למשך 12 שבועות, בשילוב עם Fluoxetine או פלסבו.

התוצא העיקרי היה השינוי במדד MADRS (Montgomery-Asberg Depression Rating Scale)  לאחר 12 שבועות.

מדגם המחקר כלל 153 משתתפים (גיל ממוצע של 19.6 שנים), אשר גויסו למחקר בין פברואר 2013 ועד דצמבר 2016. מבין אלו, 77 משתתפים נכללו בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם פלסבו ו-76 חולים נכללו בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם Fluxoetine. כל המשתתפים סבלו מדיכאון חמור בתחילת המחקר (מדד MADRS ממוצע של 33.6 בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בלבד ו-32.2 בקבוצת הטיפול המשולב).

לאחר 12 שבועות טיפול, בשתי הקבוצות נרשמה ירידה במדדי MADRS (13.7- נקודות בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם פלסבו ו-15.1- נקודות בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם Fluoxetine). לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית במדדי MADRS בין הקבוצות (1.4-, p=0.39). מניתוח הנתונים עלה כי תוספת הטיפול התרופתי עשויה להועיל לחולים עם תסמיני חרדה נלווים ובאלו בגיל מבוגר יותר.

החוקרים מדווחים כי בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם פלסבו תועדו חמישה ניסיונות אובדניים, כאשר בקבוצת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם Fluoxetine תועד ניסיון אובדני אחד (p=0.21), ללא הבדלים בין הקבוצות בהתנהגויות אובדניות אחרות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים צעירים עם תסמיני דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה, תחת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, אין ערך מוסף למתן Fluoxetine.  תוספת הטיפול התרופתי עשויה להועיל לחולים עם תסמיני חרדה נלווים ובאלו בגיל מבוגר יותר.

Lancet Psychiatry. Published online July 29, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • קנבידיול מפחית חומרת חרדה במתבגרים ומבוגרים צעירים (Journal of Clinical Psychiatry)

    קנבידיול מפחית חומרת חרדה במתבגרים ומבוגרים צעירים (Journal of Clinical Psychiatry)

    מתן קנבידיול פומי הפחית חומרת חרדה במתבגרים ומבוגרים צעירים עם הפרעות חרדה עמידות לטיפול תרופתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות חרדה הן בין ההפרעות הפסיכיאטריות הנפוצות ביותר בצעירים ברחבי העולם. קנבידיול (CBD) זכה לתשומת לב רבה בשנים האחרונות עקב ההשפעות הגופניות והפסיכיאטריות […]

  • ספר חדש: האנטומיה של הנשמה בגוף, ורדה בן טל

    ספר חדש: האנטומיה של הנשמה בגוף, ורדה בן טל

    ידע מתוקשר על רפואה, פסיכולוגיה ויוגה להלן ההודעה לתקשורת מטעם המו”ל:    ורדה בן טל, מורה ליוגה, שוטטה במשך כמה שנים במרחבי מסורת היוגה, טעמה, התנסתה לעומק וחקרה במטרה לחוות את עצמה ואת חייה באופן נרחב ומשמעותי יותר. כחלק מהתהליך הזה היא פנתה גם לידע מתוקשר, מהלך שבו אדם מקבל ידע מישות שאינה בגוף. בשנת […]

  • עליה בריכוז המוגלובין מסוכרר מלווה בעליה בסיכון למיקרו-דימומים במוח (Diabetes/Metabolism Research and Reviews)

    עליה בריכוז המוגלובין מסוכרר מלווה בעליה בסיכון למיקרו-דימומים במוח (Diabetes/Metabolism Research and Reviews)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes/Metabolism Research and Reviews מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר (HbA1c) ובין מיקרו-דימומים מוחיים בחולים ללא היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף, בפרט באלו עם סוכרת, רמז לחשיבות האיזון הגליקמי למניעת אירועי דמם אלו. הקשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין מיקרו-דימומים מוחיים […]

  • טיפול ב-Brexpiprazole בטוח ויעיל כנגד אי-שקט בחולים עם מחלת אלצהיימר (מתוך כנס ה- Alzheimer’s Association International Conference)

    טיפול ב-Brexpiprazole בטוח ויעיל כנגד אי-שקט בחולים עם מחלת אלצהיימר (מתוך כנס ה- Alzheimer’s Association International Conference)

    בחולים מבוגרים עם דמנציה על-רקע מחלת אלצהיימר, הטיפול ב- Brexpiprazole(ריקסלטי) הוביל לירידה גדולה יותר באי-שקט לעומת פלסבו והוכח כטיפול יעיל ונסבל היטב, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-Alzheimer’s Association International Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-שקט הינה ביטוי קליני נפוץ בחולים עם מחלת אלצהיימר, אך כיום אין טיפולים תרופתיים המאושרים על-ידי מנהל המזון […]

  • האם השפעת ה-SSRI על הדיכאון היא אפקט פלצבו בלבד ?  (Molecular Psychiatry, הארץ)

    האם השפעת ה-SSRI על הדיכאון היא אפקט פלצבו בלבד ? (Molecular Psychiatry, הארץ)

    ע”פ מטה אנליזה רחבת היקף שפורסמה לאחרונה ב-Molecular Psychiatry לגישה לפיה הפרעת דיכאון קשורה לרמת הסרוטונין במוח, שעל פיה מבוסס גם הטיפול הנפוץ והמקובל בדיכאון באמצעות SSRI , אין למעשה ביסוס עובדתי מדעי של ממשי. בכתבה הכוללת גם ראיון עם מי שהוביל את המחקר, ד”ר מרק הורביץ,  שהתפרסמה במוסף סוף השבוע של ה”ארץ” מנסה גדעון […]

  • פעילויות בשעות הפנאי עשויות להפחית את הסיכון לדמנציה (Neurology)

    פעילויות בשעות הפנאי עשויות להפחית את הסיכון לדמנציה (Neurology)

    תחביבים בשעות הפנאי, דוגמת קריאת ספר, תרגילי יוגה ובילוי זמן עם משפחה וחברים מלווים בסיכון מופחת לדמנציה מכל-סיבה, מחלת אלצהיימר ודמנציה וסקולארית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים שפורסמו במאגרי Cochrane, PubMed, Embase ו-Web of Science לזיהוי מחקרים שבחנו את הקשר בין פעילויות בשעות הפנאי […]