משפחה

רופאי חדר מיון יכולים לזהות חולים הצפויים למות בתוך חודש (JAMA Network Open)

רופאים בחדר מיון אשר השיבו לשאלה “האם תופתעו לגלות כי חולה בו טיפלתם הלך לעולמו בתוך חודש?” הצליחו לזהות חולים מעל גיל 65 שנים אשר אכן הלכו לעולמם בתוך חודש, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת JAMA Network Open.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע עד כמה רופאים יכולים להעריך את הסיכון לתמותה של מטופלים, כאשר מידע זה עשוי להשפיע על תהליכי קבלת החלטות רפואיות. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לקבוע אם רופאי חדר מיון שטיפלו בחולים מעל גיל 65 שנים היו מופתעים לגלות כי המטופל שלהם הלך לעולמו תוך זמן קצר לאחר מכן.

מחקר העוקבה הפרוספקטיבי נערך במרכז רפואי יחיד בפורטלנד וכלל חולים בגילאי 65 שנים ומעלה, אשר טופלו בחדר מיון ולאחר מכן אושפזו לבית החולים בין תחילת ינואר 2014 ועד סוף דצמבר 2015. התוצא העיקרי היה שיעורי התמותה לאחר חודש אחד ותוצאים משניים כללו את הדיוק בתשובות רופאי חדר מיון והרופאים שאשפזו את החולים למחלקה הפנימית לשאלת ההפתעה לזיהוי חולים מבוגרים עם שיעורי תמותה גבוהים לאחר 6 ו-12 חודשים.

המדגם המלא כלל 10,737 קשישים (גיל ממוצע של 75.9 שנים, 52% נשים) מבין 16,223 ביקורים בחדר מיון ואשפוזים לבית החולים. מבין אלו, ב-5,132 חולים (31.6%) מדד Charlson Comorbidity Index עמד על 2 נקודות ומעלה. שיעורי התמותה עמדו על 8.3% לאחר חודש אחד, 17.2% לאחר שישה חודשים ו-22.5% לאחר שנה אחת.

רופאי חדר מיון השיבו כי הם לא היו מופתעים לגלות על מקרה מוות בתוך חודש של 2,104 חולים (19.6%). מניתוח רב-משתני שכלל תקנון לגיל, מין, גזע, אבחנה באשפוז ומחלות נלוות, הסיכויים לתמותה לאחר חודש אחד היו גבוהים יותר בחולים שטופלו ידי רופאים שהשיבו כי לא היו מופתעים לגלות כי המטופל מת בתוך חודש, בהשוואה לאלו שטופלו בידי רופאים שהשיבו כי היו מופתעים לגלות עובדה זו (יחס סיכויים של 2.4, p<0.001).

עם זאת, הרגישות של שאלת ההפתעה הייתה נמוכה (20%), עם סגוליות של 93%, ערך מנבא חיובי של 43%, ערך מנבא חיובי של 20%, דיוק של 78%, שטח מתחת לעקומת ה-ROC של 0.73.

ממצאי המחקר מעידים כי הצגת שאלת הפתעה אודות מקרה מוות של מטופל לרופאי חדר מיון עשוי לשמש ככלי חשוב לזיהוי קשישים בחדר מיון בסיכון גבוה לתמותה בתוך חודש.

JAMA Network Open 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה