במהלך החודשים הראשונים לאחר אבחנת הפרעה נוירולוגית חלה עליה קטנה אך משמעותית בסיכון לתמותה עקב מעשה אובדני, כך עולה מנתונים אודות למעלה מ-7 מיליון נבדקים, שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת JAMA. יתרה מזאת, בחולים עם אבחנה של הפרעה נוירולוגית חמורה נרשם סיכון גבוה פי 4-5 לתמותה עקב מעשה אובדני, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.
מטרת המחקר הייתה לבחון אם קיים סיכון מוגבר לתמותה עקב אובדנות בקרב חולים עם הפרעות נוירולוגיות. החוקרים השלימו מחקר עוקבה ארצי, רטרוספקטיבי, שכלל למעלה מ-7 מיליון תושבים בגילאי 15 שנים ומעלה שהתגוררו בדנמרק בין 1980 עד 2016. הם זיהו כ-1.2 מיליון מטופלים שפנו להערכה רפואית בשל חבלת ראש, אירוע מוחי, אפילפסיה, פולינוירופתיה, מחלות של צומת שריר-עצב, מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה, זיהומים במערכת העצבים המרכזית, דלקת קרום המוח, דלקת המוח, ALS, מחלת הנטינגטון, דמנציה, לקות אינטלקטואלית ומחלות אחרות של המוח. התוצא העיקרי היה תמותה עקב מעשה אובדני בין 1980-2016.
החוקרים מדווחים כי מבין למעלה -7.3 מיליון משתתפים שהיו במעקב לאורך למעלה מ-161 מיליון שנות-אדם, 35,483 הלכו לעולמם עקב מעשה אובדני (חציון מעקב של 23.6 שנים). מבין אלו, הרוב היו גברים (77.4%), כאשר ב-14.7% (5,141 חולים) תועדה אבחנה של הפרעה נוירולוגית, מקביל לשיעור אובדנות של 44.0 מקרים ל-100,000 שנות-אדם, בהשוואה ל-20.1 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בקרב אלו ללא אבחנה של הפרעה נוירולוגית.
בחולים עם אבחנה של הפרעה נוירולוגית תועד יחס שיעורי היארעות של 1.8 (רווח בר-סמך 95% של 1.7-1.8), בהשוואה לאלו ללא אבחנה דומה. הסיכון לתמותה עקב מעשה אובדני היה גבוה עוד יותר בחולים עם אבחנה של ALS (יחס שיעורי היארעות של 4.9, רווח בר-סמך 95% של 3.5-6.9) ומחלת הנטינגטון (יחס שיעורי היארעות של 4.9, רווח בר-סמך 95% של 3.1-7.7), עם עליה קטנה יותר בסיכון לתמותה עקב מעשה אובדני באלו עם טרשת נפוצה (יחס שיעורי היארעות של 2.2, רווח בר-סמך 95% של 1.9-2.6), חבלת ראש (יחס שיעורי היארעות של 1.7, רווח בר-סמך 95% של 1.6-1.7), אירוע מוחי (יחס שיעורי היארעות של 1.3, רווח בר-סמך 95% של 1.2-1.3) ואפילפסיה (יחס שיעורי היארעות של 1.7, רווח בר-סמך 95% של 1.6-1.8).
החוקרים מציינים כי הקשר השתנה בהתאם למרווח הזמן שחלף מהאבחנה עם יחס שיעורי היארעות מתוקן של 3.1 (רווח בר-סמך 95% של 2.7-3.6) לאחר 1-3 חודשים מהאבחנה ושל 1.5 (רווח בר-סמך 95% של 1.4-1.6) לאחר 10 שנים ומעלה מהאבחנה.
בהשוואה לאלו ללא אבחנה של הפרעה נוירולוגית, באלו עם דמנציה הסיכון הכולל לתמותה עקב אובדנות היה קטן יותר (יחס שיעורי היארעות של 0.8, רווח בר-סמך 95% של 0.7-0.9), אך בחודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכון מוגבר פי שלוש לתמותה עקב אובדנות (יחס שיעורי היארעות של 3.0, רווח בר-סמך 95% של 1.9-4.6).
בקרב חולים עם מחלת הנטינגטון, הסיכון האבסולוטי עמד על 1.6% (רווח בר-סמך 95% של 1.0-2.5%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בדנמרק בין השנים 1980-2016 תועד שיעור גבוה יותר משמעותית של תמותה עקב מעשה אובדני בקרב חולים עם אבחנה של הפרעה נוירולוגית, בהשוואה לאלו ללא הפרעה נוירולוגית. עם זאת, ההבדל בסיכון האבסולוטי לא היה גדול.
JAMA. Published online February 4, 2020.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!