סיכון מוגבר לאובדנות בעקבות אבחנת מחלה נוירולוגית (JAMA)

במהלך החודשים הראשונים לאחר אבחנת הפרעה נוירולוגית חלה עליה קטנה אך משמעותית בסיכון לתמותה עקב מעשה אובדני, כך עולה מנתונים אודות למעלה מ-7 מיליון נבדקים, שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת JAMA. יתרה מזאת, בחולים עם אבחנה של הפרעה נוירולוגית חמורה נרשם סיכון גבוה פי 4-5 לתמותה עקב מעשה אובדני, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

מטרת המחקר הייתה לבחון אם קיים סיכון מוגבר לתמותה עקב אובדנות בקרב חולים עם הפרעות נוירולוגיות. החוקרים השלימו מחקר עוקבה ארצי, רטרוספקטיבי, שכלל למעלה מ-7 מיליון תושבים בגילאי 15 שנים ומעלה שהתגוררו בדנמרק בין 1980 עד 2016. הם זיהו כ-1.2 מיליון מטופלים שפנו להערכה רפואית בשל חבלת ראש, אירוע מוחי, אפילפסיה, פולינוירופתיה, מחלות של צומת שריר-עצב, מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה, זיהומים במערכת העצבים המרכזית, דלקת קרום המוח, דלקת המוח, ALS, מחלת הנטינגטון, דמנציה, לקות אינטלקטואלית ומחלות אחרות של המוח. התוצא העיקרי היה תמותה עקב מעשה אובדני בין 1980-2016.

החוקרים מדווחים כי מבין למעלה -7.3 מיליון משתתפים שהיו במעקב לאורך למעלה מ-161 מיליון שנות-אדם, 35,483 הלכו לעולמם עקב מעשה אובדני (חציון מעקב של 23.6 שנים). מבין אלו, הרוב היו גברים (77.4%), כאשר ב-14.7% (5,141 חולים) תועדה אבחנה של הפרעה נוירולוגית, מקביל לשיעור אובדנות של 44.0 מקרים ל-100,000 שנות-אדם, בהשוואה ל-20.1 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בקרב אלו ללא אבחנה של הפרעה נוירולוגית.

בחולים עם אבחנה של הפרעה נוירולוגית תועד יחס שיעורי היארעות של 1.8 (רווח בר-סמך 95% של 1.7-1.8), בהשוואה לאלו ללא אבחנה דומה. הסיכון לתמותה עקב מעשה אובדני היה גבוה עוד יותר בחולים עם אבחנה של ALS (יחס שיעורי היארעות של 4.9, רווח בר-סמך 95% של 3.5-6.9) ומחלת הנטינגטון (יחס שיעורי היארעות של 4.9, רווח בר-סמך 95% של 3.1-7.7), עם עליה קטנה יותר בסיכון לתמותה עקב מעשה אובדני באלו עם טרשת נפוצה (יחס שיעורי היארעות של 2.2, רווח בר-סמך 95% של 1.9-2.6), חבלת ראש (יחס שיעורי היארעות של 1.7, רווח בר-סמך 95% של 1.6-1.7), אירוע מוחי (יחס שיעורי היארעות של 1.3, רווח בר-סמך 95% של 1.2-1.3) ואפילפסיה (יחס שיעורי היארעות של 1.7, רווח בר-סמך 95% של 1.6-1.8).

החוקרים מציינים כי הקשר השתנה בהתאם למרווח הזמן שחלף מהאבחנה עם יחס שיעורי היארעות מתוקן של 3.1 (רווח בר-סמך 95% של 2.7-3.6) לאחר 1-3 חודשים מהאבחנה ושל 1.5 (רווח בר-סמך 95% של 1.4-1.6) לאחר 10 שנים ומעלה מהאבחנה.

בהשוואה לאלו ללא אבחנה של הפרעה נוירולוגית, באלו עם דמנציה הסיכון הכולל לתמותה עקב אובדנות היה קטן יותר (יחס שיעורי היארעות של 0.8, רווח בר-סמך 95% של 0.7-0.9), אך בחודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכון מוגבר פי שלוש לתמותה עקב אובדנות (יחס שיעורי היארעות של 3.0, רווח בר-סמך 95% של 1.9-4.6).

בקרב חולים עם מחלת הנטינגטון, הסיכון האבסולוטי עמד על 1.6% (רווח בר-סמך 95% של 1.0-2.5%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בדנמרק בין השנים 1980-2016 תועד שיעור גבוה יותר משמעותית של תמותה עקב מעשה אובדני בקרב חולים עם אבחנה של הפרעה נוירולוגית, בהשוואה לאלו ללא הפרעה נוירולוגית. עם זאת, ההבדל בסיכון האבסולוטי לא היה גדול.

JAMA. Published online February 4, 2020.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה