יתרונות טיפול פליאטיבי ביתי בשלב מוקדם בחולי COPD (Eur Respir J)

במאמר שפורסם בכתב העת European Respiratory Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בטיפול פליאטיבי מוקדם בטיפול בחולים עם COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease).

חולים עם COPD לעיתים קרובות מנצלים שירותים רפואיים רבים, כולל אשפוזים ובדיקות הדמיה, באופן לא-הולם סמוך למותם. לטיפול פליאטיבי ביתי עשויות להיות מספר יתרונות במקרים אלו וכעת החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה של טיפול פליאטיבי ביתי על ניצול שירותים רפואיים ועלויות טיפול רפואי ב-30 הימים שקדמו למותם של חולי COPD.

החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל חולי COPD מבלגיה בשנים 2010-2015, בהם הגורם לתמותה היה COPD או מחלות לב וכלי דם. הם חישבו את יחס הסיכויים לניצול שירותים רפואיים בין זמינות טיפול פליאטיבי ביתי על-פי 4 קטגוריות זמן (מעל 360, 360-181, 180-91 ו-90-31 ימים לפני המוות), בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול פליאטיבי.

מבין 58,527 חולי COPD, 644 (1.1%) קיבלו טיפול פליאטיבי ביתי בשלב למעלה מ-30 ימים לפני מותם. השימוש בטיפול פליאטיבי ביתי לווה בסיכון מופחת לאשפוזים (יחס סיכויים של 0.35), אשפוז ליחידת טיפול נמרץ (יחס סיכויים של 0.16), פניה למומחים (יחס סיכויים של 0.58), הנשמה פולשנית (יחס סיכויים של 0.13), הדמיה רפואית כולל צילום חזה (יחס סיכויים של 0.34), תרופות לטשטוש (יחס סיכויים של 0.48) ותמותה באשפוז (יחס סיכויים של 0.14).

עוד נרשמה עליה בסיכויים לטיפול ביתי (יחס סיכויים של 3.27), מגע עם רופא המשפחה (יחס סיכויים של 4.65), אשפוז ליחידת טיפול פליאטיבי (יחס סיכויים של 2.61), הנשמה לא-פולשנית (יחס סיכויים של 2.65), צינורית קיבה (יחס סיכויים של 2.15), חמצן (יחס סיכויים של 2.22) ואופיואידים (יחס סיכויים של 4.04) (p<0.001).

ממוצע סך הוצאות רפואיות היה נמוך ב-1,569 יורו בקרב אלו שניצלו שירותי טיפול פליאטיבי ביתי. בכל קטגוריות מועדי השימוש באפשרות זו תועדה תועלת בכל הנוגע לשימוש במשאבים רפואיים ועלויות רפואיות. עם זאת, החוקרים מצאו כי התועלת הגדולה ביותר תועדה באלו שקיבלו טיפול פליאטיבי ביתי 90-31 ימים לפני מותם.

החוקרים קוראים לקובעי המדיניות לתת את הדעה להגדלת הגישה לשירותי טיפול פליאטיבי ביתי, לצד השלמת מחקרים בנושא.

Eur Respir J. 2020

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה