e-med-memorial-day

משפחה

מדד שינה חדש עשוי לסייע בחיזוי הישנות אירועים וסקולאריים (מתוך כנס מטעם ה-EAN)

מדד חדש להערכת נטל השינה המשלב את משך השינה, נדודי שינה, דום נשימה ותסמונת RLS (Restless Leg Syndrome) עשוי לסייע בחיזוי אירועים קרדיווסקולאריים או צרברווסקולאריים לאחר אירוע מוחי חד, כך עולה מנתונים מוקדמים שהוצגו במהלך הכנס הווירטואלי מטעם ה-European Academy of Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם הפרעות במעגל שינה-ערות נקשרו עם התוצאות לאחר אירוע מוחי חד. לצורך כך, הם גייסו למחקר 438 חולים לאחר אירוע מוחי חד, מהם 85% עם אירוע מוחי איסכמי ו-15% עם התקף איסכמי חולף. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 65 שנים, 64% היו גברים.

החוקרים בחנו את ההיסטוריה הרפואית, המאפיינים הקליניים וההדמייתיים של האירוע המוח והפרעות נשימה בשינה בימים הראשונים לאחר אירוע מוחי חד. לאחר חודש, שלושה חודשים, שנה ושנתיים, החוקרים בחנו את הפרעות שינה-ערות, כולל אינסומניה, תסמונת RLS, ישנוניות יתר במהלך שעות היום ועייפות.

למעלה מרבע מהמשתתפים במחקר דיווחו על תסמיני אינסומניה, 26% סבלו מהפרעות נשימה חמורות בשינה, כ-8% ענו על האבחנה הקלינית של תסמונת RLS וכ-15% דיווחו על משכי שינה קיצוניים עם נטייה לפרקי שינה ארוכים יותר.

החוקרים יצרו מדד נטל שינה על-בסיס החומרה המשולבת של הפרעות שונות במעגל שינה-ערות עד שלושה חודשים לאחר אירוע מוחי. הם ניטרו חולים לזיהוי אירועים קרדיו-צרברווסקולאריים חדשים למשך עד 24 חודשים, כולל הישנות אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף, אוטם לבבי, אי-ספיקת לב ורה-וסקולריזציה דחופה.

מדד נטל השינה הממוצע היה גבוה יותר בחולים לאחר אירוע מוחי עם כל אירוע חדש בין 3 עד 24 חודשים, בהשוואה לחולים לאחר אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ללא אירוע חדש.

לאחר תקנון לגיל, מין וחומרת האירוע המוחי, החוקרים מצאו כי באלו עם מדד נטל שינה גבוה יותר לווה בסיכון גבוה כפליים לאירוע חדש (יחס סיכויי של 2.07 לכל עליה של יחידה אחת במדד).

כמרכיבים בודדים, מדד אפניאה:היפופניאה ומשך שינה ניבאו גם אירועים חדשים, אך לא היו בעלי ערך מנבא דומה כמו מדד נטל השינה. נדודי שינה או תסמונת RLS בלבד לא ניבאו אירועים חדשים.  לאחר הסרת מדד אפניאה:היפופניאה מהמודל, מדד נטל השינה עדיין היה בעל ערך מנבא משמעותי לאירועים חדשים (יחס סיכויים של 1.90).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה ללמוד עוד אודות השפעות הטיפול על התוצאות לאחר אירוע מוחי.

מתוך כנס מטעם ה-EAN

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למיוקרדיטיס, בפרט מקרים חמורים של דלקת שריר הלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם שני עשורים לאחר האבחנה של מחלת המעי, אם כי הסיכון האבסולוטי נמוך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. מחקרים קודמים הציעו כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכן סיכון מוגבר […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • פעילות גופנית סדירה מלווה בשינה טובה יותר (BMJ Open)

    פעילות גופנית סדירה מלווה בשינה טובה יותר (BMJ Open)

    לאורך זמן, פעילות גופנית סדירה בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע מלווה בשיעורים נמוכים משמעותית של אינסומניה ומשך שינה טוב יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMJ Open. מדגם המחקר כלל 4,339 מבוגרים בגילאי 39-67 שנים (48% גברים) מ-21 מרכזין בתשע מדינות שלקחו חלק בסקר European Community Respiratory Health Survey (או ECRHS III). […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אלגוריתם בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית שגרתית. המערכת נועדה לזהות במהירות מקטע פליטה נמוך במהלך הבדיקה הגופנית של המטופלים. האלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (Eko Low EF AI) פותח בשיתוף פעולה של מאיו קליניק עם Eko Health ומיועד לשימוש עם פלטפורמת זיהוי […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה