לאחר יום נוסף של שיא שלילי במספר הנדבקים המתקרב במהירות ל-4,000 ביום, המשך העליה, האיטית יחסית אמנם, במספר החולים הקשים שהגיע כעת ל-474 (עליה של כ-100 בחודש האחרון כפי שניתן לראות בתרשים שלהלן), מהם 133, ו-1054 נפטרים, הקונצזוס בקרב מנהלי בתי החולים על הטלת סגר, נראה שאכן הממשלה, בתאום עם הפרוייקטור תחליט על החמרת הצעדים לכיוון סגר כללי מלא או “ריסון מהודק”.
מול הגישה הזו ממשיכה קבוצת החוקרים והרופאים שפרסמו השבוע את העצומה לקרוא לממשלה לבחור בחלופה שונה לחלוטין: שמירת שגרת חיים רגילה לכלל האוכלוסייה תוך חיזוק ההגנה על האוכלוסיות שבסיכון, וחיזוק המערכת הרפואית. כזכור, הגישה הזו מבוססת על ההנחה שניתן יהיה להשיג אפקט של חסינות עדר בשיעורי הדבקה נמוכים יחסית בשל תאוריית החיסון הצולב. המצדדים בגישה זו מביאים את הדוגמה של שוודיה (המושמצת עד לאחרונה) כמדיניות מוצלחת, שכן נכון להיום שוודיה מוגדרת כמדינה ירוקה, וכל זאת ללא סגרים אלא שמירת כללי ריחוק חברתי בלבד והתמקדות בהגנת האוכלוסיות שבסיכון.
בתרשימים שלהלן ניתן לצפות בנתונים השוודים:
מספר נדבקים יומי בשוודיה:
מספר מקרי מוות יומיים בשוודיה:
העורך המדעי של ה”ארץ” פרסם אמש מאמר שבו הציג 4 כשלים בתאוריית חותמי העצומה:
1. שיעור התמותה מהנגיף – לטענת חותמי העצומה שיעור התמותה האמיתי מהנגיף אינו עולה על 0.1% באף מדינה. רונאל מציג נתונים לפיהם שיעור התמותה המוערך במספר מחקרים וסקרים שנעשו באירופה מגיע ל-0.8%-0.9% . אגב, חלוקה של מספר המתים מקורונה במספר המאומתים מדגימה שיעור גבוה הרבה יותר: 3.2% בעולם, 0.72% בישראל, אך נתון זה לא לוקח בחשבון את מספר הנחשפים לנגיף שגבוה ככל הנראה פי כמה ממספר המאומתים.
2. פוטנציאל ההתפשטות של הנגיף – בעצומה נכתב כי “המידע המצטבר על מגפת הקורונה מצביע על כך שבמרבית המקרים הנגיף לא מתפשט ליותר מכ-20% מהאוכלוסייה”. החותמים מסתמכים על מאמר מדעי המבוסס על מודל מתימטי..רונאל טוען, ובצדק, שלא ניתן להתבסס על מודל בלבד, ומזכיר כי היו דיווחים שבהם באיזורים ומקומות מוגבלים (מחנות קייץ, אוניות) שיעור ההדבקה הגיע גם ליותר מ-80%.
3. השגת חסינות עדר ב-20% הדבקה – חותמי העצומה טוענים שניתן להשיג חסינות עדר ב-20% הדבקה בשל “זיכרון חיסוני” הקיים בקרב שיעורים גבוהים של האוכלוסייה לנגיפי קורונה קודמים. רונאל טוען שאין עדויות לכך ש”הזיכרון חיסוני” יכול אכן למנוע הידבקות בנגיף. ההערכות הן שזיכרון זה עשוי אולי רק לשפר הסיכוי לתחלואה קלה יותר, ולא ברור כלל אם הוא עשוי למנוע המשך הדבקה.
4. שוודיה כמודל מוצלח שיש לאמץ : רונאל טוען שמגבלות הריחוק החברתי הקיימות עדיין בשוודיה חמורות יותר מאלה שנהוגות כיום בישראל… רונאל מזכיר גם שהשוודים טענו ועדיין טוענים שלא הייתה להם כוונה כלל להשיג חסינות עדר.
כך שנראה שיש “חורים” בגישת חותמי העצומה, ומומחים רבים, לרבות פרשנית הקורונה שלנו, ד”ר ענת וידר, סבורים שזו גישה מסוכנת. עם זאת נראה שיש ודאי הסכמה מצד כל המומחים על הצורך להגן טוב יותר על האוכלוסיות שבסיכון ולחזק את המערכת הרפואית.
המצדדים בגישת הסגר המלא או הריסון מהודק מאמינים שזו הדרך היחידה להורדת מספר הנדבקים היומי (ולכן גם מס’ החולים החדשים הקשים) בצורה מהירה ודרסטית, ובכך למנוע קריסה תוך מספר שבועות של מערך האשפוז, עוד לפני בוא החורף ועונת השפעת. הרציונל הוא שלאחר הורדת מספר הנדבקים היומי באופן חד (למאות בודדות ביום), ניתן יהיה לצאת בהדרגה מהסגר כשעד אז מערך החקירות האפידמיולוגיות של פיקוד העורף יעבוד בתפקוד מלא (הצפי הוא שהמערך יהיה “מבצעי” באופן מלא ב-1/11), ויוכל לבצע אכן את “קטיעת שרשראות ההדבקה”, דבר שלא ניתן לביצוע בהיקף של 4,000 נדבקים ליום.
מהי הגישה שבה אתם מצדדים ? הקליקו כאן לסקר קצר
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!