e-med-isral-ribbon

משפחה

טיפולים אנטיביוטיים בשלבי פיתוח אינם טובים דיו כנגד חיידקי על (מתוך הודעת ה-WHO)

מומחים מטעם ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization) מזהירים כי 43 התכשירים האנטיביוטיים השונים המצויים כעת בשלבי פיתוח, כמו גם אלו שאושרו לאחרונה, אינם טובים דיו כנגד העליה בהיקף עמידות לטיפול אנטי-מיקרוביאלי.

כמעט כל התכשירים האנטיביוטיים החדשים שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות הם וריאציות של משפחות תרופות שזוהו לפני עשרות שנים, עובדה המדגישה עד כמה אלו עשויות שלא להיות טובות דיו להפחתת עמידות אנטי-מיקרוביאלית.

עמידות לטיפול תרופתי נובעת משימוש שגוי ושימוש יתר בתרופות אנטיביוטיות ותכשירים אנטי-מיקרוביאליים אחרים, המעודדים חיידקים להתפתח לחיידקי על ולזהות דרכים חדשות להתגבר על התרופות. מחקרים קודמים העריכו כי עמידות לטיפול אנטי-מיקרוביאלי תוביל למותם של עשרות מיליוני חולים בכל שנה לאחר שנת 2050.

מבין 43 תרופות אנטיביוטיות בשלבי פיתוח, ארגון הבריאות העולמי טוען כי 26 תרופות מכוונות כנגד 13 חיידקי העל המסוכנים ביותר. עם זאת, מהארגון נמסר כי מרבית התרופות הללו הן נגזרות של משפחות תרופות קיימות, כך שקיים סיכון להתפתחות מהירה של עמידות לטיפול אנטיביוטי.

על-פי הדיווח, ההשפעה של עמידות לטיפול אנטי-מיקרוביאלי כעת היא חמורה יותר במדינות עניות יותר ובקרב מטופלים מבוגרים או צעירים מאוד, כאשר כ-30% מהיילודים עם אלח-דם הולכים לעולמם עקב זיהומים בחיידקים העמידים לקו-ראשון של טיפול אנטיביוטי.

הכישלון הממושך בפיתוח, ייצור והפצת תרופות אנטיביוטיות חדשות מחמיר עוד יותר את ההשפעה של עמידות אנטי-מיקרוביאלית ומאיים לפגוע בהצלחת הטיפול כנגד זיהומים חיידקיים. הדו”ח לשנת 2020 מעיד על כי הפיתוח בקנה מצוי במצב כמעט סטטי, כאשר מעט מאוד תרופות אנטיביוטיות אושרו לשימוש בשנים האחרונות וחברות תרופות גדולות מאבדות עניין בפיתוח תרופות אנטיביוטיות מאחר ומדובר במוצר לא רווחי.

מתוך הודעת ה-WHO

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

אתם מוזמנים לתחקיר שערכנו בנושא עמידות לטיפול אנטי-מיקרוביאלי, נושא בוער אשר ייתכן ויזכה לתשומת לב רבה עוד יותר בעקבות משבר הקורונה אשר לימד אותנו כמה חשוב לפעול למניעת משבר עמידות לאנטיביוטיקה

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה