משפחה

הקשר בין עודף באשלגן להפרעה כלייתית וגורמים רפואיים אחרים מסכני-חיים/מאמר אורח מאת אפרת ארמן (דיאטנית קלינית)

כליות

לרגל יום הכליה הבינלאומי החל ב10.3

אפרת ארמן דיאטנית קלינית ומנהלת תחום בריאות האישה בחברת כצט (CTS) על הקשר בין עודף באשלגן להפרעה כלייתית וגורמים רפואיים אחרים מסכני-חיים

אשלגן הוא רכיב תזונתי חשוב הנמצא במזונות רבים ובעל תפקיד משמעותי בכל התאים בגוף, כולל בעצבים ובשרירים (כולל שריר הלב). עם זאת, עודף אשלגן בדם, מצב המכונה גם “היפרקלמיה”, עלול להוביל להפרעות מסוכנות ולבעיות חמורות ואף קטלניות בלב. מצב שכיח שעלול לגרום לעודף אשלגן הוא תפקוד כלייתי ירוד. עקב כך, חשוב כי מטופלים עם תפקוד כלייתי ירוד יהיו עם יד על הדופק בכל הקשור לרמות האשלגן בדמם וימנעו מצריכת מזונות עתירי אשלגן.

למה רמות גבוהות של אשלגן נפוצות יותר אצל חולי כליות?

אחד מתפקידי הכליה הוא לאזן בין כמות האשלגן הנספגת במערכת העיכול לבין הכמות המופרשת בשתן. אשלגן נכנס לגוף באכילה ובשתייה, נספג בזרם הדם, מסונן על ידי הכליות ומופרש בשתן. כיוון שתפקיד הכליה הוא לסנן את הדם מחומרים שונים, וביניהם אשלגן, ככל שהתפקוד הכלייתי יורד, הפרשת האשלגן מהגוף עלולה להיפגע ועלול להיווצר מצב של עודף אשלגן בדם.

אילו גורמים נוספים עלולים לגרום לעודף אשלגן?

מעבר לתפקוד כלייתי ירוד, סיבות שכיחות נוספות לעודף אשלגן כוללות:

          תזונה עתירת אשלגן אכילת יתר של מזון עתיר באשלגן עלולה גם לגרום לעודף אשלגן, בעיקר בקרב אנשים עם הפרעה כלייתית מתקדמת.

          תרופות נטילת תרופות המונעות מהכליות להפריש אשלגן בשתן כנדרש עלולה לגרום לעודף אשלגן.

סיבות נוספות, פחות שכיחות, לעודף אשלגן:

          סוכרת לא מאוזנת לסוכרת לא מאוזנת ישנה השפעה ישירה על הכליות, ובכך קשורה לאיזון האשלגן בגוף ועלולה להוביל לעודף אשלגן.

          כוויות או פציעות קשות אחרות בתגובה לכוויות או פציעות חמורות הגוף משחרר אשלגן נוסף לדם, מה שעלול לגרום לעודף אשלגן בדם.

          נטילת אשלגן, כגון תחליפי מלח או תוספי מזון בכמות גדולה.

          מחלת אדיסון מחלה בה הגוף לא מייצר מספיק הורמונים מסוימים ביניהם ההורמון אלדוסטרון, המעודד הפרשת אשלגן בשתן, ובכך לגרום להתפתחות עודף אשלגן בדם.

מהי רמה תקינה של אשלגן בדם?

עבור רוב האנשים, רמת האשלגן בדם צריכה להיות בין mEq/L3.5-5.0 (קיים שוני בין מעבדות שונות).

כיצד עודף אשלגן יתבטא בחולי כליות?

לרוב עודף אשלגן יתבטא במעט תסמינים ואף ללא תסמינים כלל. במידה וישנם תסמינים, הם בדרך כלל קלים ולא ספציפיים, והם עלולים לכלול חולשת שרירים, חוסר תחושה, עקצוץ, בחילה או תחושות נוספות. התסמינים מתפתחים לרוב באיטיות במשך שבועות או חודשים רבים. אם עודף אשלגן מופיע בפתאומיות התסמינים עלולים לכלול דפיקות לב מהירות, קוצר נשימה, כאבים בחזה, בחילות או הקאות. עודף אשלגן פתאומי או חמור הוא מצב מסכן חיים הדורש טיפול רפואי מידי.

איך ניתן לאבחן עודף אשלגן בדם?

בבדיקת דם פשוטה ניתן לבדוק את רמות האשלגן בדם. לרוב, עודף האשלגן יתגלה באופן מקרי במהלך בדיקת דם שגרתית. במצב זה הרופא יבצע בדיקה גופנית מלאה, ישאל על ההיסטוריה הרפואית, על תזונה ועל תרופות. בירור בסיסי זה עשוי לגלות את הגורם לעודף האשלגן, וכך יוצע טיפול הולם. יש ליידע את הרופא המטפל לגבי מוצרים הנלקחים ללא מרשם כגון צמחי מרפא ותוספי מזון אחרים.

כיצד חולי כליות יכולים להימנע ממצב של עודף אשלגן?

כאמור, עודף אשלגן מופיע לרוב בשלבים מתקדמים יותר של מחלת הכליות. איזון תרופתי ושמירה על אורח חיים בריא עשויים להאט ואף לעצור את הידרדרות המחלה. בנוסף, במצב של עודף אשלגן, או במקרים בהם יש סיכון לעודף אשלגן, ייתכן ויהיה צורך לבצע דיאטה דלת אשלגן. מזונות כמו מלון, מיץ תפוזים ובננות הינם עשירים באשלגן ומזונות עתירי חלבון כגון בשר, דגים ועוף מכילים אשלגן בנוסף לחלבון. גודל המנה חשוב במיוחד, ולכן מומלץ להיוועץ בדיאטנית בנוגע לתוכנית ארוחות שתעניק את הכמות הנכונה של אשלגן וחלבון בארוחה על מנת לענות על צורכי הגוף. חשוב לציין כי אכילה מרובה מדי של מזון עשיר באשלגן עלולה להזיק לגוף, אך גם צריכה מופחתת של אשלגן עלולה לגרום לבעיות שונות.

כיצד ניתן לטפל בעודף אשלגן בחולי כליות?

הטיפול הבסיסי בעודף אשלגן כולל מעקב אחר דיאטה דלת אשלגן ושינוי תרופתי במידת הצורך.

לעיתים יש צורך בטיפול תרופתי על מנת להגביר את הפרשת האשלגן מהגוף ולמנוע ממנו להיספג חזרה, כמו למשל:

          טיפול במשתנים חלק מהתרופות ממשפחת המשתנים מסייעות להיפטר מעודפי האשלגן בדם.

          קושרי אשלגן תרופה המגיעה לרוב בצורת אבקה. האבקה מעורבבת עם כמות קטנה של מים ונלקחת עם אוכל. בבליעה, קושרי האשלגן “נקשרים” לאשלגן העודף במעיים ומנועים ספיגה שלו. ישנם קושרי אשלגן שניתן להכניסם דרך פי הטבעת (בחוקן). את קושרי האשלגן יש ליטול לפחות שש שעות לפני או אחרי נטילת תרופות אחרות והן אינן מיועדות לשימוש בילדים.

          דיאליזה במצבים חמורים של מחלת כליות, ייתכן ויהיה צורך בביצוע דיאליזה על מנת לאזן את רמות האשלגן בדם, זאת לצד חומרים נוספים שלא מפונים כמו שצריך מהכליות.

מקורות: 

https://www.kidney.org/atoz/content/what-hyperkalemia

https://www.webmd.com/a-to-z-guides/what-does-potassium-do-body

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Metabolites עולה כי היענות ארוכת-טווח לדיאטה ים-תיכונית מספקת הגנה מפני התפתחות סוכרת מסוג 2. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין היענות לדיאטה ים תיכונית ובין היארעות סוכרת מסוג 2 לאורך שני עשורים במבוגרים שלקחו חלק במחקר ATTICA. מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 3,042 גברים ונשים מיוון. נתונים […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול ב- Semaglutide (וויגובי) מוביל לירידה גדולה יותר במשקל במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר אשר לא קיבלו קודם לכן טיפול תרופתי כנגד השמנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת Semaglutide, אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, הדגימו השפעה הטרוגנית על משקל הגוף באלו עם עודף-משקל […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה