משפחה

יום השחפת העולמי 2022; התוכנית הלאומית למיגור השחפת בארץ – 25 שנה לפעולה

לקראת יום השחפת העולמי שיערך מחר (24.03.2022), ערכה המחלקה לשחפת ולאיידס באגף לאפידמיולוגיה בשירותי בריאות הציבור את הוובינר בנושא “התוכנית הלאומית למיגור השחפת בארץ – 25 שנה לפעולה” שהתקיים ביום אתמול (ג’), 22.03.2022, בהשתתפות אנשי המקצוע במשרד הבריאות.

להלן מספר נתונים על מחלת השחפת בעולם ובישראל: ארגון הבריאות העולמי מעריך כי בשנת 2020 חלו בשחפת כ-9.9 מיליון איש, בעיקר בדרום מזרח אסיה, באפריקה דרומית לסהרה ובאזור המערבי של האוקיינוס השקט.
בישראל, שיעורי התחלואה בשחפת יחסית נמוכים, וירדו בצורה ניכרת בין השנים 2020-2015 מ-3.3 ל-1.7 מקרי תחלואה ל-100,000 אוכלוסייה.
במהלך שנת 2020 דווח למחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות על  158 חולי שחפת חדשים בישראל.

משנת 1997 (01.04.1997) מופעלת בישראל התוכנית הלאומית למיגור השחפת ע”י משרד הבריאות בשיתוף ארבעת קופות החולים. המחלקה לשחפת ואיידס בשירותי בריאות הציבור מנהלת את התוכנית בשיתוף עם מספר גורמים המטפלים: תשעה מרכזים ייחודיים לאבחון וטיפול בשחפת (מלש”חים), שתי מעבדות שירות ייחודיות ובפיקוח כל לשכות הבריאות. לב התוכנית הוא מתן טיפול תרופתי אנטי-שחפתי בהשגחה ישירה.

לשכות הבריאות המחוזיות והנפתיות, בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים במשרד ומחוצה לו, פועלים לאיתור מקרי תחלואה הן באזרחי ישראל והן בקרב תושבים שאינם אזרחי ישראל. ישנה סדרה של נהלים במספר רב של נושאים הקשורים למניעה וטיפול במחלת השחפת כולל נהלים עדכניים על דרכי התמודדות עם תחלואה בשחפת בבתי חולים כלליים ובאתרים בהם ישנו שיעור גבוה של אוכלוסייה בסיכון יתר.

שחפת – היסטוריה ואפידמיולוגיה:
ב- 24 במרץ 1882, הודיע ד”ר רוברט קוך (Dr. R. Koch) על גילוי החיידק הגורם למחלת השחפת Mycobacterium Tuberculosis)). באותה תקופה גרמה המחלה  למוות של אחד מכל שבעה אנשים באירופה ובאמריקה. למרות התקוות הגדולות שליוו את גילוי החיידק, מתו משחפת מאז ועד היום לפחות עוד 200 מיליון בני אדם בעולם. משנות ה- 80 אנחנו עדים לעליה בתחלואה בשחפת במדינות מפותחות ובשאר העולם. ב- 1993 הכריז ארגון הבריאות העולמי בפעם הראשונה בתולדותיו על מחלת השחפת כעל מצב חירום עולמי (Global Emergency). בארץ, כמו בעולם, מתייחסים בכובד ראש למגמות אלה. עקב העלייה בשיעור השחפת בארץ, ב-?1996 שר הבריאות בהסתמכות על פקודת בריאות העם (1940), הגדיר את השחפת לפי לשון החוק “כמחלה מידבקת מסוכנת”. ומשנת 1997 פועלת בישראל, התכנית הלאומית למיגור השחפת.

מאפייני הטיפול בשחפת:
על מנת להגיע לריפוי מלא, יש צורך בנטילה סדירה ומלאה של מספר תרופות אנטיביוטיות משך שישה חודשים, לכל הפחות. טיפול כזה יביא לריפוי מלא ביותר מ- 90% מהחולים. אי-השלמת הטיפול עלול לגרום לחידוש המחלה ולהמשך הפצת חיידקי השחפת. טיפול בלתי סדיר מביא להתפתחות זנים עמידים לתרופות וסיכון להפצתם. על מנת להבטיח את השלמת הטיפול אצל החולה והיענות טובה, השיטה המועדפת והמומלצת ע”י ארגון הבריאות העולמי והמאומצת ע”י משרד הבריאות היא שיטת טיפול בהשגחה ישירה DOTS (Directly Observed Treatment Short-course).

שחפת עמידה  – TB-MDR (multi-drug resistant TB) ו-XDR (extensive resistant TB):
נטילת טיפול תרופתי לשחפת באופן לא סדיר, עלולה לגרום להופעת זנים של חיידק שאינם מגיבים (עמידים) לשתי תרופות עיקריות לטיפול בשחפת:  Isoniazidו- Rifampicin  או לתרופות נוספות.

כמו כן, ישנם ברחבי העולם דיווחים על תופעה של שחפת עמידה לרוב התרופות הקיימות כיום (XDR-TB Extremely drug resistant). דבר זה מגביל מאוד את אפשרויות הטיפול בחולים שנדבקו בחיידק זה.
תופעה זו קיימת ברוב מדינות העולם וגם בישראל.  בישראל אותרו מקרים בודדים של זני שחפת העונים על הגדרה של עמידות קיצונית לתרופות.

משרד הבריאות וקופות החולים משקיעים מאמצים רבים לאבחון, מעקב וטיפול בחולים אלו כחלק מהתוכנית הלאומית למיגור השחפת, כדי לאפשר לחולים אלה נגישות לטיפול אפקטיבי.
כמו כן, המחלקה לשחפת ולאיידס, בשיתוף המעבדות הארציות לשחפת והמרכזים לאבחון וטיפול בשחפת, ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא בעולם ובישראל, כדי להמשיך ולספק מענה על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר.

בימים הקרובים יושלם מערך של הקמת החברה הישראלית לשחפת ולמחלות מיקובקטריאליות. אחת המטרות החברה הינה לשמר, לפתח ולהפיץ את ‘תורת הידע’ כפי שמתנהלת באופן ייחודי במדינת ישראל.

בברכה,
ענת דניאלי לב
דוברת משרד הבריאות

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות טיפול תרופתי כנגד שחפת בנשים הרות (Front Surg)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות טיפול תרופתי כנגד שחפת בנשים הרות (Front Surg)

    השימוש בתרופות כנגד שחפת כטיפול מונע במהלך היריון הוא בטוח ועשוי להביא לשיפור תוצאות ההיריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Frontiers in Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול למניעת שחפת מהווה אמצעי יעיל להפחתת זיהום שחפת בנשים הרות ובעוברים לאחר ההיריון, אך הבטיחות של הטיפול עדיין דורשת דיון מעמיק. במחקר הנוכחי הם […]

  • ארגון הבריאות העולמי מפרסם קווי הנחייה חדשים לטיפול בשחפת בצעירים (WHO guidelines)

    ארגון הבריאות העולמי מפרסם קווי הנחייה חדשים לטיפול בשחפת בצעירים (WHO guidelines)

    מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק הנחיות מעודכנות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) לניהול שחפת בילדים ובני נוער שהוכרזו לקראת יום השחפת העולמי ב-24 במרץ, כוללות טיפול מקוצר לילדים עם שחפת קלה, וכן על שני טיפולי שחפת דרך הפה (בדאקילין ודלמניד) לשימוש בילדים בכל הגילאים. הארגון קרא גם להגביר את ההשקעה בתוכניות […]

  • זיהום שחפת לטנטי מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת (Diabetes Care)

    זיהום שחפת לטנטי מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת (Diabetes Care)

    כרבע מאוכלוסיית העולם חשוף לזיהום שחפת לטנטי, כאשר מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי הזיהום הלטנטי מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרי חתך בארצות הברית הראו כי בחולים עם סוכרת שכיחות גבוהה כפליים של זיהום שחפת לטנטי, בהשוואה לאלו ללא סוכרת. עם זאת, לא ברור אם […]

  • כאבי גב, חום ושעול בגבר בעשור החמישי לחייו

    כאבי גב, חום ושעול בגבר בעשור החמישי לחייו

    הצגת המקרה גבר בן 46 שנים פנה לחדר המיון בתלונות על כאבי גב עליון זה שלושה חודשים ושיעול יבש בחודשיים האחרונים עם חום, ללא שיפור עם טיפול אמפירי ב-Azithromycin. המטופל היגר מהודו לארצות הברית 15 שנים קודם לכן ועבד כמהנדס תוכנה. ביקורו האחרון בהודו היה ארבע שנים מוקדם יותר ובחזרתו הוא נמצא שלילי בבדיקת IGRA  […]

  • עדויות חדשות מצביעות על קשר בין זיהום CMV ושחפת לטנטית (Open Forum Infect Dis)

    עדויות חדשות מצביעות על קשר בין זיהום CMV ושחפת לטנטית (Open Forum Infect Dis)

    מנתונים מארצות הברית שפורסמו בכתב העת Open Forum Infectious Diseases עולה קשר בלתי-תלוי בין זיהום בנגיף CMV (Cytomegalovirus) ובין זיהום שחפת לטנטי, כאשר שני הזיהומים מלווים בעליה ברמות CRP (C-Reactive Protein), עדות לתגובה דלקתית מוגברת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים מצאו כי זיהום בנגיף CMV עשוי להשפיע על התקדמות לשחפת פעילה ותוצאות הזיהום […]

  • עליה עם הגיל בסיכון לשחפת בחולים עם מחלת מעי דלקתית תחת טיפול במעכבי TNF (מתוך BMC Gastroenterol)

    עליה עם הגיל בסיכון לשחפת בחולים עם מחלת מעי דלקתית תחת טיפול במעכבי TNF (מתוך BMC Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית, שיעורי היארעות שחפת עלו עם הגיל בעת התחלת טיפול במעכבי TNF (Tumor Necrosis Factor), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול במעכבי TNF לחולים עם מחלת מעי דלקתית מעלה את הסיכון לשחפת וכעת ביקשו לבחון את המאפיינים הקליניים והסיכון לשחפת בחולים מקוריאה […]

  • שחפת ריאתית מלווה בסיכון מוגבר לסרטן ריאות בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Annals of the American Thoracic Society)

    שחפת ריאתית מלווה בסיכון מוגבר לסרטן ריאות בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Annals of the American Thoracic Society)

    בקרב חולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, COPD), היסטוריה של שחפת ריאתית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן ריאות, כך מדווחים חוקרים מדרום קוריאה במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the American Thoracic Society. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאחר ותהליך דלקתי כרוני הינו מנגנון אפשרי להתפתחות סרטן ריאות בחולי COPD, הם […]

  • טיפול תרופתי כנגד שחפת בקשישים מלווה בסיכון מוגבר לתמותה (Drugs Aging)

    טיפול תרופתי כנגד שחפת בקשישים מלווה בסיכון מוגבר לתמותה (Drugs Aging)

    במאמר שפורסם בכתב העת Drugs & Aging מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב קשישים בגילאי 75 שנים ומעלה עם שחפת ריאתית תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר על-רקע הזיהום החיידקי במהלך הטיפול ושכיחות גבוהה יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לחולים צעירים יותר, למרות שהיקף השימוש ב-Pyrazinamide היה נמוך יותר בקשישים. ברקע למחקר […]

  • טיפול חדש בשחפת מפחית את זמן הטיפול במחלה בשליש (The New England Journal of Medicine)

    טיפול חדש בשחפת מפחית את זמן הטיפול במחלה בשליש (The New England Journal of Medicine)

    מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק מחקר פאזה 3 שפורסם בכתב העת The New England Journal of Medicine הראה כי שילוב חדש של התרופות ריפאפנטין ומוקסיפלוקסצין שבר את מחסום ה-6 חודשים לטיפול בשחפת ריאתית רגישה לתרופות, ונדרשה לטיפול זה תקופת טיפול של כ-4 חודשים בלבד להגעה של מרבית הנבדקים למצב של ללא […]