משפחה

תוצאות מבטיחות למעכב PDE-4B פומי למניעת פגיעה בתפקוד ריאתי בחולים עם פיברוזיס ריאתי אידיופטי (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Thoracic Society)

מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Thoracic Society ופורסמו במקביל בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי טיפול פומי במעכב PDE-4B (Phosphodiesterase) מנע הידרדרות תפקוד ריאתי בקרב חולים עם פיברוזיס ריאתי אידיופטי, ללא תלות בטיפול אנטי-פיברוטי קודם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום ישנם שני טיפולים אנטי-פיברוטיים מאושרים לשימוש Nindetanib (אופב) ו-Pirfenidone אשר מאטים אך לא עוצרים את התקדמות הפיברוזיס. קיים צורך קליני שלא זכה למענה לטיפולים נוספים העשויים לשמש לבדם או בשילוב עם טיפולים אנטי-פיברוטיים קיימים.

המחקר בשלב 2 כלל 147 מבוגרים עם פיברוזיס ריאתי אידיופטי שחולקו באקראי לקבלת טיפול פומי במעכב PDE-4B (BI 1015550) במינון של 18 מ”ג, או פלסבו, אשר ניתנו פעמיים ביום. הטיפול ניתן למשך 12 שבועות ולאחריו שבוע מעקב.

מהנתונים עולה כי הטיפול במעכב PDE 4B הוביל להתייצבות התפקוד הריאתי ללא תלות בטיפול אנטי-פיברוטי, בעוד שהתפקוד הריאתי בקרב אלו בזרוע הפלסבו היה ירוד משמעותית.

החולים שנכללו במחקר היו בגילאי 40 שנים ומעלה עם אבחנה של פיברוזיס ריאתי אידיופטי. מרבית המשתתפים היו גברים, הגיל הממוצע נע סביב 70 שנים ולמעלה משני-שליש מהחולים היו לבנים. החולים יכלו להמשיך ב-Nintedanib או Pirfenidone במידה והיו תחת מינון יציב למשך 48 שבועות לפני בדיקת הסקר. בקרב חולים תחת טיפול ברקע, Nintedanib ניתן ל-53% מהחולים בזרוע הטיפול במעכב PDE 4B ול-68% מאלו בזרוע הפלסבו, כאשר 46.9% ו-32%, בהתאמה, היו תחת טיפול ב-Pirfenidone.

בקרב אלו שלא קיבלו טיפול אנטי-פיברוטי, חציון השינוי במדד  Forced Vital Capacity (או FVC) מתחילת המחקר עד לאחר 12 שבועות עמד על 5.7 מ”ל בזרוע ההתערבות, בהשוואה ל-81.7 מ”ל בזרוע הפלסבו (סבירות של 0.998 כי הטיפול במעכב PDE 4B יעיל יותר מפלסבו).

בקרב חולים שקיבלו טיפול ב-Nintedanib או Pirfenidone, חציון השינוי במדד FVC לאחר 12 שבועות עמד על 2.7 מ”ל בזרוע ההתערבות, לעומת 59.2- מ”ל בזרוע הפלסבו (סבירות של 0.986 כי הטיפול הניסיוני עדיף על הפלסבו).

לאחר 12 שבועות, אירועים חריגים תועדו ב-65% מהחולים בזרוע הטיפול וב-52% מאלו בזרוע הפלסבו. בקרב אלו תחת טיפול אנטי-פיברוטי, שיעורי ההיארעות עמדו על 73% לעומת 68%, בהתאמה. שלשול תועד ב-17% מהמטופלים במעכב  PDE 4B שלא קיבלו טיפול נלווה וב-31% מאלו תחת טפול אנטי-פיברוטי. אירועי שלשול היו נפוצים יותר בזרוע הטיפול, ללא תלות בטיפול אנטי-פיברוטי נלווה. הפסקת ההשתתפות במחקר עקב אירועים חריגים תועדה ב-13 חולים; מבין אלו, 10 חולים שקיבלו טיפול אנטי-פיברוטי בנוסף.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים תומכים בבטיחות ובסבילות של BI 1015550 ובשילוב עם ההשפעה החיובית על מדדי FVC, תומכים בהמשך פיתוח התכשיר כטיפול לפיברוזיס ריאתי אידיופטי וצורות אחרות של פיברוזיס ריאתי מתקדם.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Thoracic Society

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים